במשך 100 שנים מבצעים אירגוני המחבלים הערביים מעשי רצח מזוויעים נגד היהודים בארץ ישראל. חשבנו לתומנו שכבר ראינו ושמענו הכל אך ביום א', א' בטבת נר שמיני של חנוכה (9.12.18) בכניסה לישוב עופרה – נחצו כל הקווים האדומים.
למחרת הפיגוע פירסם דובר ממשלת החמאס ברצועת עזה סאמי אבו זהרי את הידיעה הבאה: "מבצע נועז של לוחמי "אלמוקאומה" (ההתנגדות) הפלסטינית נגד הכובש הציוני בגדה המערבית. אתמול בשעות הערב הגיעה קבוצה של לוחמי ג'יהאד מגדודי עז א-דין אל קאסם במכונית, אל הכניסה להתנחלות הציונית "עפרה".
במקום היו ארבעה חיילים ציונים חמושים ומספר מתנחלים ומתנחלות. הלוחמים הנועזים פתחו באש על האזרחים, ותוך שש שניות חמקו צפונה והמשיכו בנסיעה, מבלי שהחיילים ההמומים הגיבו. בירי נפצעו מספר ציונים וביניהם גם מתנחלת שהיתה בהריון מתקדם שנפצעה קשה, ופג בן שבעה חודשים שהיה ברחם שלה נפגע אנושות".
אנו מבקשים מבני עמנו לחלק סוכריות לציבור כדי לחגוג את ההצלחה".
לאחר ארבעה ימים נפטר התינוק למרות כל מאמצי הרופאים היהודיים להצילו והועלו שאלות באשר לפגיעה בתינוק. תשובתנו היא שאין ספק שזאת פעולה מוצלחת כיוון שהפג היה נולד והופך לחייל בצבא הכיבוש הציוני".
וראוי שכולם ידעו כי אנחנו ממשיכים את מורשת הקרב של אבותינו ואחינו שלחמו באויב עשרות שנים ללא רחם, וחיסלו נשים, ילדים ותינוקות ללא מורא וללא רתיעה, בחברון (1929), בטבריה (1938), במלחמת הנכבה (1948) ובפעולות ארגוני הג'יהאד ביהוד (1953), אביבים (1970), משגב עם (1980), חברון (2001), איתמר (2002), הכביש לגוש קטיף (2004), ועוד היד נטויה.
גם דובר פת"ח הוסיף הצהרה משלו: "חללי המולדת – השהידים הגיבורים מברקן והכניסה להתנחלות עפרה, בדמם הטהור הם משרטטים את מפת המולדת לפלסטין חופשית וערבית. הכבוד וההדר לכם".
כהיסטוריון החוקר את מלחמת הדמים עם האויב הערבי שנמשכת מאה שנים, אוסיף כמה הבהרות:
בטבח שבוצע ביהודי חברון בתרפ"ט (1929), נרצחו באכזריות תהומית 67 יהודים, מתוכם 12 נשים ושלושה ילדים קטנים, אחד מהם היה מנחם סגל הי"ד --התינוק בן השנתיים שראשו נמלק.
בטבח בטבריה באוקטובר 1938 פרצו ערבים חמושים לשכונת קריית שמואל, רצחו 19 יהודים, מתוכם 11 ילדים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה.
במלחמת העצמאות ב- 1948 נרצחו עשרות ילדים יהודיים בצליפות ובהפגזות.
בהתקפה של מסתננים חמושים על בית משפחת קניאס ביהוד ב- 12 באוקטובר 1953, נרצחו האם סוזאן ושני ילדיה הקטנים, שושנה בת 4 והתינוק בנימין בן שנה וחצי.
וכמובן אסור לשכוח את טבח ילדי מושב אביבים, כאשר חוליה מארגון המחבלים "החזית הדמוקרטית" תקפה ב- 2 במאי 1970 אוטובוס שהסיע תלמידי כיתות א' עד ג' לבית הספר ורצחה 9 ילדים ופצעה קשה 19 ילדים.
ולא שכחנו את רצח התינוקת שלהבת פס ע"י צלף ערבי בחברון ב- 2001, ואת רצח בני משפחת שבו בישוב איתמר ב- 20 ביוני 2002, כאשר מחבל רצח את האם רחל (40) ושלוש בניה: נריה (15), צביקה (12) ואבישי (5) ופצע שני ילדים נוספים אביה (13) ועשהאל (9).
ושיא הרוע טבח בנות משפחת חטואל במאי 2004 ברכב, בכביש המוביל מגוש קטיף לכיסופים. שני "גיבורי ג'יהאד" ירו מטווח אפס ורצחו את האם בהריון טלי חטואל ואת ארבע בנותיה: הילה בת 11, הדר בת 9, רוני בת 7 והתינוקת מירב בת שנתיים. ולא הוזכרו מעשי נבלה נוספים שביצעו פריצי החיות " הגיבורים הערביים"...
לאחר חיסול הרוצח המפלצתי מפיגוע עפרה סאלח ברגותי, הגיב אביו – עומר ברגותי מבכירי מחבלי החמאס: "זו גאווה למשפחתנו השבח לאללה".
ואכן סאלח ברגותי הפסיכופט שבר את שיא "הגבורה הפלסטינית" בתחום רצח ילדים יהודיים; הוא שבר את שיאו של המחבל – הצלף מחמוד עמרי מחברון שרצח ב- 2001 "בירייה מדויקת" את התינוקת שלהבת פס, בת עשרה חודשים. סאלח הצליח לרצוח עובר בן שבעה חודשים בבטן אמו. דורות של ילדים פלסטיניים יגדלו ויחונכו על מורשת הקרב המדהימה שלו.
אני מקווה שהפעם תהיה תגובה ראוייה .תגובה שתפגע קשות במנהיגים הצבאיים, המדיניים והדתיים של ארגוני המחבלים , תשמיד את תשתיתם ותזעזע את כל מוסדות הארץ. ונסיים בציטוט משירו של ח"נ ביאליק "על השחיטה": נקמה כזאת נקמת דם ילד קטן, עוד לא ברא השטן—ויקוב הדם את התהום".