'האיחוד הלאומי' הייתה רשימה וסיעה משותפת של מפלגות ימין ישראליות, שהוקמה במרץ 99, לקראת הבחירות שעמדו להתקיים באותה שנה.
הוא הוקם כאיחוד של 'מולדת', 'תקומה' ו'חירות'. השאיפה הייתה להשיג סיעה משמעותית בכנסת, שתמנע מהממשלה, להוסיף ולוותר על שטחים מארץ ישראל. כלומר, היה זה איחוד לאומי ימני בטחוני. בבחירות עצמן, הרשימה החדשה נכשלה יחסית לציפיותיה וזכתה ב-4 מושבים בלבד.
זמן קצר לאחר מכן, התאחדה הסיעה עם סיעת 'ישראל ביתנו'. גם במקרה זה, הקונספציה הייתה שילוב כוחות דתיים וחילוניים במאבק הימני הלאומי.
ב-2006 פרשה 'ישראל ביתנו' מהאיחוד, ושאר מרכיבי 'האיחוד הלאומי' והמפד"ל חברו לרשימה משותפת, בראשות הרב בני אלון ז"ל. ההיפרדות עשתה טוב לשני הצדדים. 'האיחוד הלאומי'-מפד"ל זכתה ל-9 מנדטים ו'ישראל ביתנו' ל-11 נוספים.
בדצמבר 2008, לקראת הבחירות, החליטו 'תקומה' ו'מולדת' להתאחד עם המפד"ל, ליצירת מפלגה חדשה – 'הבית היהודי', שאמורה הייתה להתמקד בנושאי ערכים וחינוך, ופחות בנושאים המדיניים. היה זה צעד משמעותי, בהגדרת הדגל אותו מניף האיחוד. יותר יהודי ופחות לאומי. המהלך, גרם לגורמים החילוניים ב'איחוד הלאומי' לפרוש ממנו. בסופו של יום לא השכילה 'הוועדה הציבורית', שהוקמה, להרכיב רשימה המייצגת את כל הזרמים בציונות הדתית, והתוצאה הייתה ה'דרבי' המפורסם בו הפסידו שני הצדדים, 4-3 ל'איחוד הלאומי' על 'הבית היהודי'.
היה זה מהלך שלא הבשיל. זיהוי נכון של צורך השעה, של סדר היום החדש העוסק בזהות היהודית של מדינת ישראל, ולא רק במאבק הלאומי בטחוני בין הימין לבין השמאל. ניסיון להניף את דגל הבית היהודי ולכונן את היהדות במדינה. הכוחות המעשיים שהיו רגילים לסדר היום הישן הלאומי, הסתדרו לבסוף על פיו בדרך אל הקלפי, ונחלו מפלה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 התפצלה סיעת 'האיחוד הלאומי' פעם נוספת. נציגי 'תקומה' חברו ל'בית היהודי', ושאר מרכיביה הקימו את 'עוצמה לישראל'. כך קם 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט, ומשהו חדש התחיל בשאיפה להנהגה. אלא שהשאיפה הזו לאחוז בהגה של המדינה, נותרה רק בגזרת המאבק הביטחוני בין ימין לשמאל, וזנחה את ההובלה היהודית של המדינה. כתוצאה מכך כוחות רבים בציונות הדתית לא מצאו את מקומם בבית היהודי, שהפך להיות, באופן ערכי, בית לאומי ותו לא.
עזיבתם של בנט ושקד את הבית היהודי, וחידוד המסרים הציוניים של פעם על ידם, מטילה על הציונות הדתית את הובלת המדינה בתחום הזהות והערכים. אנו צריכים להמשיך במהלך החתירה להנהגה ולהניף את דגל השתתת המדינה על ערכי התורה.
בעת הזאת, אנו זקוקים למנהיגים היודעים ומוכנים לייצר סדר יום של הכרעה ערכית מוסרית, כדוגמתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. ההתמודדות שלו לראשות 'תקומה' היא אינטרס ציבורי מובהק.
היכולת להיאבק על השגנו הלאומיים, על הביטחון ועל ההתיישבות, תלויה ביכולת להיאבק בזירה המשפטית, ובזירה הפרלמנטרית, על הערכים ועל הובלת סדר היום. אנו זקוקים למנהיגים בעלי עמוד שידרה ערכי תורני ובעלי קישורים רטוריים והסברתיים.
הגיע הזמן להקים את 'האיחוד היהודי', שיוקם מכל הכוחות המבקשים להוביל את מדינת ישראל לקומה חדשה יהודית.