מחוקק עוקף חוק
מחוקק עוקף חוק

גב' עדינה בר שלום, הצהירה שהיא לא תכהן בממשלה בה בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה, אם יוגש נגדו כתב אישום. הצהרה המשדרת שדר מדאיג למערכת של מדינה דמוקרטית ובוודאי למדינה יהודית.

אומנם, אפשר להרגיע את הגברת הטירונית. סביר להניח שהיא לא תצטרך כלל להתלבט, משום שהיא לא תהיה שם. לא נראה שהיא תעבור את אחוז החסימה במפלגה עצמאית משלה. ולא ברור כלל למה ראתה לנכון לפרסם אמירה בעייתית זו.

למי שלא טרח לבדוק את החוק- מה שמתבקש ממי שרוצה להיות מחוקק- הרי שהוא קבע מפורשות שראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו כל עוד הוא לא הורשע בפסק דין סופי וחלוט. וזה אומר הגשת כתב אישום, שימוע, הרשעה בערכאה ראשונה, תהליך של ערעור והרשעות עד לבית המשפט העליון. והסיבה לקביעת המחוקקים ניכרת בעליל במחוזותינו. כל נאשם הוא זכאי עד שתוכח אשמתו. תוכח סופית. בדמוקרטיה מצטרף לכך החשש – שלצערנו יש לו בסיס- של הפלת ממשלה שלא כדין. וכבר ראינו שרים ובעלי תפקידים, שבעילה משפטית- שהתבררה כחסרת בסיס- נמנעה מהם משרה חשובה, וגם כל הציבור נפגע מכך.

משמעות האמירה של בר שלום, כמו גם של ראשי סיעות בכנסת וחברי כנסת מכהנים, היא זלזול מוחלט בחוק שהכנסת עצמה חוקקה. ויש להניח שהייתה לה סיבה טובה לחוק כזה. וכיצד רוצים חברי כנסת ואנשי מערכת המשפט שיכבדו את החוק, אם שומרי הסף- לכאורה- והם עצמם, אינם מכבדים את החוקים. זה ממש בסיס לאנרכיה. קצת מוזר בעיניי שהיועץ המשפטי ופרקליט המדינה לא העזו לפרסם הבהרה ברוח זו למחוקקים.

אם נעמיק מעט, נראה פה את ידו הארוכה של השופט אהרון ברק, ושיטת הכל שפיט. כלומר, אז מה אם המחוקק חוקק. מעליו נמצאת הפרשנות של השופט. וכבר נדהמנו רבות בשנים האחרונות למשמע הטפות מוסר ואפילו חוות דעת של שופטים ומשפטנים בכירים, שהטריחו אותנו בהשקפותיהם האישיות. השקפות שאינן רלבנטיות לכללי עליונות המשפט שהם עצמם הפכו לקודש שאין לגעת בו. אכן, הטפות מוסר יכולות להועיל, צדקנות יתר יכולה להרגיז, להצחיק או אפילו להביא להזדהות. אבל אין לכך דבר וחצי דבר עם הצדק, כפי שהמשפטנים מגדירים אותו.

יש שופטים בירושלים, והם מחויבים לחוק. יש חברי כנסת שכללי הדמוקרטיה- והנימוס האלמנטרי- לפחות, מחייבים אותם לציית למה שהם בעצמם חוקקו. נכון, שהתקשורת אינה כפופה לשום כלל, משפטי או דמוקרטי או מוסרי. (אולי בגלל זה הם מכונים "כלבי הדמוקרטיה") אבל מי שואל אותם. לא אותם בחרנו לחוקק חוקים.

ואבקש להוסיף אזהרה. אם חברי הכנסת ומערכת המשפט לא יצייתו לחוקים אל יתפלאו אם יהיו אחרים- אזרחים נאמנים בעיני עצמם - שיחליטו שגם להם יש פירוש מקורי לחוקים. 

ועוד זווית לחשיבה. המטרה של מפלגה היא השגת השלטון. ההצהרות מראש של אי ישיבה בממשלה שראשה הוא בנימין נתניהו, משדרת למצביעים הפוטנציאליים שיש סיכוי מצוין שהח"כים שהם הכניסו לכנסת יבלו באופוזיציה. כלומר, הם יהיו חסרי משמעות לניהול המדינה. הישג של המפלגה יכול לתת כיסא מרופד מאוד לח"כים, וחוסר תפקידים למי שהושיב אותם עליהם.  אז למה בכלל לבחור בהם? רק כדי לתקוע מסמרים בגלגלי המדינה השועטת קדימה?  

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו