בבית היהודי עסוקים כבר כמה שבועות מי יעמוד בראש המפלגה. המפלגה כרגע צוללת ונעלמת ועדיין עסוקים מי בראש. אז מה הבעיה? שעדיין לא הצליחו למצוא מישהו שיוביל, שינהיג שיסחוף קדימה.
אז בינתיים זה נשמע כך: לא משנה מי יוביל העיקר שזו תהיה אישה. או שלאחר הבחירות באיחוד הלאומי שמענו כך: לא משנה מה יקרה העיקר שיהיה שריון ריאלי לאשה. בקיצור כבר לא משנה מי בראש העיקר זה, מה שיש בראש, במחשבות, של אלו שדוחפים מאחור. אז אנחנו כבר יודעים שצריך אישה ואז מה? פתרנו את הבעיה או שנוצרה שוב הבעיה המוכרת מיהי האישה?
הרשימה שנבחרה לאיחוד הלאומי הוסיפה לבעיה זו ולא רק לבית היהודי. כולם רוממות האחדות בגרונם כולם מפחדים לאבד מנדטים אולם בבואנו לבחון את הדברים יש להתבונן בשום שכל.
ראשית ניתן את הכבוד לבית היהודי: האם יש מה להתהדר בבחירת אישה יותר מאשר באורית סטרוק חברת הכנסת לשעבר. האם ניתן לבקש מישהו יותר פריפריאלי ואמיץ מאופיר סופר תושב הגליל, קצין בצנחנים. האם ניתן לבקש מישהו יותר ספרדי שמחובר למסורתיים מאשר עמיחי אליהו נכדו של הרב מרדכי אליהו. האם ניתן לבקש מישהו עם כיפה יותר שקופה מיוסי כהן נציג מולדת? ולבסוף, האם יש כיום מישהו כריזמתי ורהוט יותר מבצלאל סמוטריץ בציונות הדתית?
שנית בבואנו להתבונן על עוצמה לישראל נשאל את עצמינו האם מרזל ובן גביר הם יותר חברוניים מאורית סטרוק? הם יותר מתנחלים מסמוטריץ'? הם יותר חרד"ליים מאופיר סופר ועמיחי אליהו יו"ר איגוד רבני הקהילות?
ולבסוף יחד. כן יחד. האם אלי ישי מחובר יותר למסורתיים מעמיחי אליהו יו"ר איגוד רבני הקהילות?
האם אלי ישי יותר ספרדי מנכדו של הרב מרדכי אליהו הראשון לציון? האם הוא חרד"לי יותר? האם הוא מבטא יותר את החיבור הטבעי של ארץ ישראל ועם ישראל? האם יוסי כהן לא יבטא יותר טוב את הקול של המסורתיים השקופים בפריפריה?
לאיחוד הלאומי אין הנחות "סלב", כי פשוט אין שם כאלה. אבל הם הצליחו להעמיד חבורה צעירה ומגוונת שמאתגרת את הצד הימני במפה הפוליטית.
כעת, על כל מפלגה לבחון מה היא יכולה לתרום למערכה, משהו משמעותי שלא מופיע עדיין. יש מקום חשוב לבית היהודי בתמהיל הזה. אבל צריך לבחון באמת ובתמים, מה חסר? לא להתחפש למה שאתה לא, וגם לא לחפש מתחת לפנס את מה שיש בלאו הכי.
זה מסובך ומורכב אולי כי באמת הרשימה של האיחוד היא פשוטה כל כך. אולי מישהו משמעותי עם קרדיט של עשייה ב"מוסדות" של הציונות הדתית יתן קצת צבעוניות, אולי איזה עולה חדש-ישן ואולי סתם איזה תושב גבעות כמו גבעת שמואל או גבעתיים שנשכב על הגדר בשביל תשלומי הורים בציונות הדתית או במאבק על סגירת בית ספר ממ"ד בעיר-מישהו שמכיר את נפתוליה של המערכת הבירוקרטית והפוליטית לפחות במרחב העירוני.
זה ממש פשוט צריך לחפש מה בראש. מה מוביל אותנו? מה אנחנו רוצים לקדם?
לא צריך לחפש כוכבים, הם לא יצנחו פתאום מהשמיים היישר לידיהם המחבקות של אנשי מרכז הבית היהודי. כי רק באגדות אפשר לבקש כזו משאלה כשכוכב נופל.
ואולי-רק אולי, הגיע הזמן למיזוג של האיחוד הלאומי והבית היהודי כי בעצם אין הבדל ביננו.