ללמוד מבני הנוער כיצד לאחד ולא לפלג
ללמוד מבני הנוער כיצד לאחד ולא לפלג

רגע לפני שמתחילים להיכנס לתקופת בחירות אינטנסיבית, חשוב להביט ישירות בעיני הנוער שלנו ולחשוב מה היינו רוצים שהוא ילמד בתקופה הזאת.

לא סוד שתקופת הבחירות מציפה מתחים, שסעים, קרעים, גם בכלל החברה, והפעם, אולי יותר מפעמים קודמות, גם במגזר הדתי. המגזר שלנו עובר תקופה לא קלה, פרידות הן אף פעם לא קלות, כל שכן כאשר מחליטים לפרק בית.

תמיד יש מי שנפגע, מי שכועס, מי שמרגיש שנעשה מולו אי צדק, אבל חשוב לזכור שמדובר בחוויה פנימית שכל אחד מהפוליטיקאים מפרש אותה בצורה אחרת, בעוד את התגובה הציבורית כולם יראו.

כאשר הורה מתנהל בצורה מסוימת בביתו, הילד שלו מחקה אותו, ככה זה, הילדים לוקחים דוגמה מהאנשים הסמכותיים הקרובים אליהם, בדרך כלל זה ההורים. במציאות של היום, שכל אושיה פוליטית מסוקרת באופן אינטנסיבי על ידי מגוון כלי תקשורת כלליים וסקטוריאליים, כמעט כל אמירה, ריב, ויכוח ולסירוגין – מילה טובה, מסוקרים על ידי התקשורת ומגיעים בתפוצה רחבה כמעט לכל בית.

'החיים והמוות ביד הלשון' – נאמר, והפוליטיקאים צריכים לקחת אחריות על האמירות שלהם ולא לשכוח שיש חיים גם אחרי הבחירות. הנוער שלנו נהדר, הוא מתפתח וגדל ומחויב למען מדינת ישראל. יש לנו הרבה במה להתגאות בדור העתיד שלנו שגדל לתוך מציאות מורכבת עם אתגרים טכנולוגיים רבים ועדיין מחובר למציאות ויודע לבחור בטוב.

כשאני פוגש את 8,000 תלמידי בתי הספר הפרושים בכל רחבי הארץ שמתנדבים במיזם 'לאורו נלך' ובדרכו של הרב משה צבי נריה, אני תמיד נזכר במשפט שהוא אמר: "חייב אדם לחשוב ולדאוג לעם ישראל, ולהיות ערב לגורלו".

כלומר, לא נסתפק רק בלדאוג ובפעולה פנימית, אלא צריך גם עשייה- להיות ערב לגורל העם. כשאני רואה את הצעירים מתנדבים ומתערבים בגורל העם, מאמנים את 'שריר' העשייה הטובה שבוע אחרי שבוע, אני רואה שהם מנצלים את הכוח שהקב"ה נתן להם והולכים בדרך החינוך הטובה ועושים ככל האפשר להתערב בגורל העם.

יהיה טוב אם בתקופה הקרובה, פוליטיקאים ילמדו מהנוער וישתמשו בכוחם כדי לאחד על חשבון הפילוג, כדי לשמור על שיח מדוד ומכבד, שיח שהנוער שעוקב אחריו, ילמד ממנו כיתד לכבד אחד את השני, ולהביא את החברה שלנו ואת עם ישראל למקום של אחדות.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו