בכל ערב בחירות, אנו חוששים שמא תעלה ממשלת שמאל. החשש הוא גדול, כי את פועלה של ממשלת ימין במשך עשרות שנים, עלולה להרוס קדנציה אחת של ממשלת שמאל. הסכמי אוסלו נחתמו בעקבות עליית רבין לשלטון בבחירות תשנ"ב. לא הועילו 15 שנות ממשלת ימין לפניה, וגם לא עליית ממשלות נתניהו אחריה. את הסכמי אוסלו הביאה לעולם ממשלת רבין, וטרם הצלחנו להיפטר מהם עד היום.
גם ה"התנתקות", שבוצעה על ידי ממשלת שרון, בוצעה תוך קדנציה אחת. שרון, שעלה לשלטון מטעם הליכוד, הודיע שנה אחרי הבחירות כי הוא שינה את עורו, והחליט להחריב את גוש קטיף וצפון השומרון. הוא הוביל רבים מהשרים וחברי הכנסת ממפלגתו להצביע בעד ההתנתקות (כולל נתניהו!), ותוך שנה וחצי מאז הודיע שרון על תוכניתו, ההינתקות בוצעה, ובתי ישראל שבחבל עזה ובצפון השומרון נהרסו.
עשרות שנים של עמל, יצירה, התיישבות, מסירות נפש ופריחה, נמחקו בשבוע אחד. ישובים פורחים, שעמדו על הקרקע עשרות שנים, ותושביהם הפריחו את השממה ועמדו בגבורה מול אוייבים, עומדים כעת חרבים ושוממים. רבים מתושביהם שהתרגלו לחיי חקלאות, פיתוח וישוב הארץ, עדיין עומדים שבורים מול מפעל חייהם שחרב. והארץ נותרה שוממה, אבלה וכואבת על מסירתה בידי אוייב.
היינו מצפים, שממשלות הימין תתקנה את נזקי אוסלו וההתנתקות. רבים מאתנו מצפים לחזור סוף סוף אל נחלת אבותינו שנמסרה לזרים, ולהשיב את האדמה הקדושה אל בניה. בלב רבים מקוננת הציפיה, שממשלת ישראל תפרק את הרשות הפלסטינית - גוזלת ארצנו - ולו מהטעם שהדבר היחיד שהיא "יודעת" לעשות, הוא לייצא מחבלים וטרוריסטים, לשלוח סכינאים, יריות, טילים ובקבוקי (או עפיפוני או בלוני) תבערה לעברנו, ולזרוע חרב, הרג ואבדן ברחובותינו.
אלא שהמלאכה קשה ודורשת אומץ רב. בהסכמי קמפ דיויד "לימדנו" את העולם כי גם לערבים יש זכות על ארצנו, ובהסכמי אוסלו הקמנו במו ידינו ישות מדינית אוייבת, שפועלת בעיקר כדי לפגוע בנו. ב"התנתקות" הפקרנו את ארצנו לידי צר ואוייב, וחזרה לגוש קטיף תדרוש פתיחת מלחמה מולו. אך כל מי שמאמין בהבטחה האלוקית על ארץ ישראל, מצפה ומייחל ליום בו תקום ממשלה נאמנה ואמיצה, שתשיב לידינו את חבלי ארצנו שנקרעו מאיתנו.
יחד עם זאת, יש אזור אחר שחרב ב"התנתקות" – אזור צפון השומרון - שהחזרה אליו קלה ופשוטה. בצפון השומרון נחרבו ארבע ישובים: חומש, שאנור, גנים וכדים. ישובים אלו עומדים שוממים, ומחכים לבנים שיחזרו אל נחלתם. בניגוד לגוש קטיף, אשר אדמתו נמסרה ליד אוייב, שטחם של ישובי צפון השומרון והדרכים המובילות אליהם מצויים בשליטת מדינת ישראל, וצה"ל פועל בהם כרצונו.
בחומש ישנה נוכחות יהודית קבועה, המוחזקת בידי צדיקי ישיבת חומש המתחדשת, ומידי פעם ישנן עליות לישובים נוספים: ביקורים סדירים בשאנור, ולעיתים נדירות יותר אף בגנים וכדים.
במשך אחת עשרה וחצי שנים, בחורי ישיבת חומש עולים לחורבות הישוב כמעט מידי בוקר, וחלקם אף נשארים ללינת לילה. נוכחות בשבתות ובחגים מתקיימת במקום, גם היא כמעט דרך קבע. הערבים לא מפריעים לנוכחות בחומש מלבד עיתים נדירות, והגורמים היחידים המעלים סימני שאלה על הקביעות במקום, הם ממשלת ישראל וכוחות הביטחון עושי דברה.
האחיזה האזרחית הקיימת במקום כבר אחת עשרה וחצי שנים, חלקית ודלה במהותה, מכיוון שעודנו קיים "חוק יישום תוכנית ההתנתקות התשס"ה" שחוקקה ממשלת שרון, שעל פי פסיקת בית המשפט, חוק זה עדיין אוסר על ישוב ישראלי קבוע בצפון השומרון.
הגיע הזמן לבטל את החוק שקרע את העם.
הגיע הזמן לחזור לצפון השומרון בגאון.
כמובן הגיע הזמן לשוב לכל מרחבי נחלתנו, ובצפון השומרון הדבר קל ביותר.