בישראל אין כללי משחק החלים על כולם
בישראל אין כללי משחק החלים על כולם

בין תשעת השופטים שדנו בפסילת המועמדים, שניים מזוהים כימניים-שמרנים: נועם סולברג ודוד מינץ. רק שופט אחד מתוך התשעה התנגד לפסילה של בן ארי: השופט סולברג. רק שופט אחד תמך בפסילה של בל"ד ועופר כסיף: השופט מינץ.

מה שאי אפשר להבין, ואי אפשר לסבול, הוא מדינה שבה בית המשפט מבהיר שאין חוק שווה לכולם: את הימין הקיצוני פוסלים, לפני השמאל הקיצוני פורשים שטיח אדום. זה בלתי נסבל.

הבעיה הגדולה בפסיקת בג"ץ היא לא הפסילה של בן ארי ולא האישור של בל"ד וכסיף. הבעיה הגדולה היא חוסר הסימטריה, הידיעה שאין בישראל כללי משחק שחלים על כולם.

הייתי יכול להבין מדינה שבה פוסלים גם את הימין הקיצוני וגם את השמאל הקיצוני, כפי שכנראה הציע מינץ. הייתי יכול להבין מדינה שבה מאשרים את שניהם, כפי שכנראה הציע סולברג.

מה שאי אפשר להבין, ואי אפשר לסבול, הוא מדינה שבה בית המשפט מבהיר שאין חוק שווה לכולם: את הימין הקיצוני פוסלים, לפני השמאל הקיצוני פורשים שטיח אדום. זה בלתי נסבל.

לחוסר הסימטריה של הפסיקה תוסיפו גם את חוסר הסימטריה בהגינות השופטים: אף אחד מהשופטים המזוהים כימניים-שמרנים לא הציע לפסול רק את השמאל. שניהם הציעו פסיקות שוויוניות, הגונות ומאוזנות: או שכולם בפנים, או שכולם בחוץ.

השופטים המזוהים כאקטיביסטים לא העלו על דעתם הגינות כזאת. לא הייתה להם שום בעיה לאשר את השמאל, ולפסול את הימין. הייתי חוזר ואומר שזה בלתי נסבל, אבל בינתיים אנחנו סובלים את זה כבר לא מעט שנים. עד מתי.

מתוך דף הפייסבוק של הרב חיים נבון.