כוחה של הציצית
כוחה של הציצית

ראש הממשלה ציין כי לצד גופתו של זכריה באומל הי"ד נמצאה גם הציצית שלו.

ונזכרתי במחנך שלנו בישיבה התיכונית שלא הסכים להוריד את הציצית שלו גם כששיחק כדורסל והיא ממש הפריעה לו: "הציצית היא סמל היחידה והגאווה שלי. לא מורידים גאווה גם אם היא קצת מפריעה".

ואז חשבתי על דוד של אשתי שתחי', רב"ט מוטי פוירשטיין הי"ד שנפל במלחמת יום כיפור במתחם אורקל והוכרז תחילה כחלל שמקום קבורתו לא נודע עד שבסוף נמצאה גופתו בשטח האויב והציצית מונחת על גופתו.

כמה סימבוליקה יש בסיפור של שני החיילים האלו, שמן הסתם היה להם הרבה יותר קל להיפטר מהציצית שלהם או לפחות להניח אותה בכל מיני מצבים שהם לא כל כך נוחים להם ובכל זאת הקפידו לשמור עליה ולקיים את המצווה הכל כך חשובה הזו.

ואותה ציצית, היא זו שבסופו של דבר עזרה בזיהוי הגופות וכמו גמלה להם על ששמרו עליה.

יהי זכרם ברוך.