לפעמים נדמה שמצפים מאיתנו לדעת הכל. אנחנו אמורים לדעת את הש"ס, לשמוע על פרשיית השחיתות האחרונה, לזכור את המשוואות במתמטיקה מהתיכון, לדייק בלשון ובאופן כללי לתת מענה לכל בעיה שמתעוררת בבית, בעבודה ובחיים.
בגלל הציפייה הזו אנחנו ממהרים להחצין את תחומי הידע שלנו ומייצרים לעצמנו תארים ותיאורים שונים כדי לפאר את קורות החיים שלנו. ככל שהזמן עובר כך שיגעון התארים הולך וגובר. מנסים כמה שיותר מהר להלעיט על ילדים את המקצועות "הנכונים" כדי שיסתדרו בחיים. כבר מזמן לומדים אנגלית בגנים ותלמידי תיכון עם תואר ראשון אינם מחזה נדיר.
המרדף אחרי הגיון ורציונאליות נגמר כשנכנסים לבית הכנסת כי ברור שיש חלק של התורה שאיננו מובן. יש עניינים בתורה שאינם ניתנים להבנה "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" (ישעיה נה ח) ואפילו שלמה המלך, שהיה החכם מכל אדם (מלכים א ה יא), הבין שאיננו יודע הכל "אמרתי אחכמה – והיא רחוקה ממני" (קהלת ז כג).
יש אנשים שהמצב הזה איננו נעים להם ולכן הם פועלים בשתי דרכים:
א. ממעטים את הבלתי מובן – מדלגים על כל פרשייה שנראית להם לא הגיונית או לא "מתקדמת" מספיק.
ב. מסבירים את הבלתי מובן על פי הבנתם – מעניקים הסברים מוזרים המנסים להפוך את המצוות שאינן מובנות למודרניות ומתאימות לרוח הזמן. נסיון זה מייצר דרשות מייגעות המסלפות את התורה. הם דומים בזה לנסיון להכניס אהבה בוערת למשוואה מתמטית יבשה.
אדם חכם באמת מסוגל לשאול על חוקים אלוקיים בלי לנסות לכופף אותם לשכל האנושי שלו. הבן החכם בהגדה שואל "מה העדות והחוקים..." למרות שהוא יודע שהוא לעולם לא יבין את החוק בצורה אנושית.
אפשר לגשת אל המצוות גם עם הרגש, הרצון והדמיון ולא חייבים לחיות את כל החיים דרך השכל בלבד. יש כישרון ישראלי עמוק לטעום את הטעם המתוק של החוקה אפילו בלי פלפולים שכליים "שבני ישראל יודעין טעם גם בחוקה והוא על ידי שמאמין ועושה החוק באמת אף בלי הרגשת הטעם על ידי זה זוכה לידע הטעם גם כן" (שפת אמת פסח תרלא). לא צריך להוסיף למצה שום דבר כי היא טעימה גם ככה כמו שלא צריך להוסיף למצוות טעמים שאינם טבעיים. על האריזה של המצוות כתוב "רכיבים טבעיים בלבד" ואנחנו שמחים לחוות אותם כך.
יש הרבה חירות בידיעה שיש דברים מעל הידיעה שלנו. יש הרבה חופש בענווה שאיננה זקוקה להיות מושלמת תמיד. יציאה מעבדות לחרות איננה רק אירוע לאומי שהתרחש לפני שנים רבות אלא תהליך שקורה לכולנו בפרידה מהדמיון של הבן החכם.