הרב ד"ר רונן לוביץ התנצל כאן באתר ערוץ 7 על עצומה של 'רבנים ורבניות' שעודדה נער בשם אושר להגדיר את עצמו כנערה, תוך שהיא נוזפת בכל מי שמפריע לו לממש את תוכניותיו.
'זה היה בערב פסח', הוא טוען, 'היה לחץ, לא שמנו לב לכל מה שכתוב בעצומה, חתמנו רק כדי לעודד את הנער\ה המסכנ\ה'. לא יאומן! עשרות גברים ונשים מבוגרים ובעלי דעה חתמו על עצומה מרובת סעיפים זו – ואף אחד לא שם לב למה שהוא חותם, לדברים שאף המתירנים ביותר וה'לייטים' ביותר בציבור שומרי המצוות לא מעלים בדעתם לעודד ולשבח, וביניהם רק הרב ד"ר לוביץ מוצא מקום, וזה ייאמר לזכותו, להודות בטעותו.
איפה כל האחרים? איפה החזרה הפומבית מהפאשלה הזו? איפה האחריות שלהם על בני הנוער הדתיים המסובכים בעניין הגדרתם המגדרית, והנה שורה נכבדה כזו חותמת על מכתב ארוך ומפרגן לנער מסכן שמתכוון להרוס את חייו, ובמקביל להציק ולפגוע בחיי חבריו כפי שתיאר נכונה מיכאל פואה, ומה יעשו הנער והנערה הנבוכים ולא ייפגעו גם הם? והמחשבה התמימה והמיתממת שבזמננו מכתב כזה ישאר אישי ולא להפצה, רק לעידוד הנער\ה המסכן\ה, ושהוא לא יגיע לתקשורת, לא מתאימה לשועלי תקשורת כמו הרב ד"ר לוביץ וחבריו.
אבל גם לגופו של עניין, היכן עובר הקו בין עידוד נפגע אלימות לבין עידוד חוטא ומחטיא, מסכן עד כמה שיהיה? אפשר וצריך להתנגד בחריפות לאלימות שהופנתה נגד אותו נער מסכן, אפשר אפילו לכתוב עצומה נגד זה, אבל איך אפשר לעודד את התופעה הזו של החלפת המגדר ולקרוא לנער המסכן הזה בלשון נקבה כפי שבחר לעצמו? גם זה הפך ללגיטימי אצל רבני הלייט שלנו?
חבל להאריך בדברים כה פשוטים. כדאי שקבוצת החותמים על העצומה ההיא יעשו חשבון נפש גדול ודחוף. כך לא פוסקים הלכות וכך לא חותמים על עצומות. שגגת עצומה עולה זדון.