למה התמונה של ח"כ גדי יברקן ריגשה כל כך?
למה התמונה של ח"כ גדי יברקן ריגשה כל כך?
למה התמונה של חבר הכנסת החדש גדי יברקן מנשק את רגליה של אמו ריגשה כל כך? למה אחרי יום שלם של טקסים ונאומים עם פתיחת הכנסת, התמונה הזו נצרבה במיוחד בזיכרון?

בתמונה רואים עורך דין, חבר כנסת, בחליפה מערבית, מנשק את רגליה של אמו המבוגרת, שאוחזת מקל ולבושה בלבוש מסורתי. דווקא בשערי הכנסת, גדי עשה משהו שלא קשור למפלגות ולחקיקה, אלא קשור יותר לרוח, לתרבות, לערכים ולמסורת.

לא, רובנו לא מנשקים ככה את רגלי הורינו, והרי לא זה בדיוק מה שצריך ללמוד מהתמונה. בעידן של שבירת גבולות וסמכות, המסר המרכזי שעובר כאן הוא לא לשכוח מאיפה באנו. לא להתבייש בשורשים ובמנהגים של העדה שלנו.

להוקיר תודה גדולה לדור הקודם (כמו שאמר אתמול גדי: "הכול בזכות אימא שלי"). להתנהג כלפי מסורת הדורות בענווה ולא בגאווה, באהבה ולא בבושה. לדבר לא רק על זכויות הילד אלא גם על חובותיו.

״קְדֹושִׁים תִּהְיוּ״, כך פותחת פרשת השבוע, ואז מגיע רצף הוראות שמספר לנו איך להגיע לקדושה המיוחלת. בין היתר נכתב שם: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״, ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״, ״וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן״. מתברר שהדרך אל הקדושה עוברת קודם כל ביחס כלפי הדורות הקודמים.