אז למה לא להמשיך לירות, בעצם? שואלים את עצמם ראשי החמאס.
הרי הישראלים לא ילכו איתנו עד הסוף, כי כשנרגיש שמכים אותנו יותר מידי, ננהג כמו אבינו ישמעאל ונגיד: "פוס. בעצם אנחנו רוצים הפסקת אש" וישר הסבב ייגמר.
הרי אין לנו מה לפחד, אנחנו דרג 'מדיני'. צה"ל נותן לנו חסינות כבר שנים. ובכלל, ישראל לא פוגעת במנהיגי האויב שלה, "כי אז יצמחו מנהיגים עוד יותר קיצונים". אז בכלל אנו מחוסנים. מקסימום היא תפגע במספר פעילי שטח. לא משהו שישבור אותנו. מחיר שאנו מוכנים לשלם בשביל המטרה הנכספת.
הרי הפרשנים הישראליים יסבירו ש"החמאס לא מעונין בהסלמה", אז גם צה"ל לא ירצה להסלים נגדנו.
ובמילא, שמענו את הכתבים הצבאיים אומרים שצה"ל לא רוצה לקלקל את אירועי יום הזיכרון, יום העצמאות והאירוויזיון. אז הוא יפסיק את האש עד אז, אז נחזיק מעמד 3 ימים.
למה לא להרגיל את הציונים לסבב של 400 טילים פעם בחודשיים?
ומלט ודלק נמשיך לקבל, כי נבטיח שזה לא ילך למנהרות...
ואת הכסף נקבל בסוף, כי זה לא מוסרי להרעיב את הילדים שלנו, והיהודים מאד מוסריים כלפי ילדים,
אמנם אנחנו משלמים מחיר קטן של 10 בניינים הרוסים (כ 0.00004 מהבניינים ברצועה), אך זה מחיר סביר בהחלט לתוצאות שאנו משיגים בהתשת ישראל ובקבלת דרישותנו, עובדה שאנו ממשיכים שוב ושוב.
ושרי ממשלה(!) הודו שאין להם באמת פתרון לעזה. לנו דווקא יש פתרון לישראל.
ואלוף לשעבר, מקורב לראש הממשלה, התראיין והסביר ברוב גאונות שמכיוון שאיראן היא זו שרוצה עכשיו הסלמה, אז אסור לנו להגיב יותר מידי, כי אז זה יוצא שעשינו את רצון איראן...
היהודים עם חכם מאד, עם המון שיקולים גאוניים למה לא להגן על עצמם. אנחנו הרבה יותר פשוטים אבל מתקדמים מסיבוב לסיבוב. שוחקים, מפחידים, מרתיעים, בונים את עצמנו מפעם לפעם ומתקדמים בתוכנית השלבים.
בואו נתקדם.
בעצם, למה לא?