ממשלת ישראל עושה לנו 'עבודת המידות'. בוחנת את גבולות הזעם בעוד 'סבב' אשר גבה חיים יקרים, הי"ד, הותיר עוד פצועים, יתומים ואלמנות. כמה אפשר לשחק? כמה נוכל לשמוע שרים עולים לשידור ומקשקשים את עצמם לדעת?
נדמה כי זירת הלחימה העיקרית היא המלחמה הפסיכולוגית של הממשלה נגד עם ישראל. "תקפנו מאות מטרות" היכינו בהם בצורה שלא היתה עד היום" עד הסבב הבא.
"לפום חורפא שבשתא" אמרו חז"ל. החכמה יכולה להיות גדולה אך כך גם שיבוש הדעת. גאונות בפיתוח כיפת ברזל ויכולות סייבר השכיחה את הלחימה הפשוטה, העלימה מהממשלה את כללי הברזל והתורה הבסיסית: הקם להורגך השכם להורגו. ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם. יש פתרון צבאי.
אבל מה לעשות והזעם כבר לא יכול להיות כלפי הקבינט. מה לנו כי נלין? העם בחר בליכוד ו"מחל מחילה" גמורה תוך כדי הסבב הקודם, וכעת אותו עם מקבל אותו ליכוד בסבב נוסף. נא לא להפריע עם בעיות ביטחון, כאן מרכיבים ממשלה. לא נשב איש תחת גפנו ותחת תאנתו כי הלוך הלכו העצים והמליכו על עצמם דובר אנגלית רהוטה עם פרזנטציה עשר רמות מעל כולם וחבר אמיץ המזכיר את כורש מעבר לים.
נתניהו קיבל את האשראי לא רק למדיניותו השפופה אלא לעוד עשרות סבבים שכל אחד מאיתנו יודע לתסרט מראש בצורה מדוייקת. אז תכינו את המקלטים לרצון העם. בינתיים תוכלו לזעום, לשתף וללייקק אימוג'ים בפייסבוק אבל את ההחלטות כבר לא תקבלו.
האם יתכן? האם באמת אנו מסוגלים לחשוב שהעם הזה רוצה במנוסת יולדות עם תינוקותיהן במחלקה בברזילי? בנטישת זקנים סיעודיים בבתי האבות על ידי המטפלים שרצים למקלט? בעוד דור של ילדים-נערים-חיילים הגדלים בצל הרקטות? האם אנו נהנים לסבול?
ברור שלא. ולראיה: ברגע שיוחלט על מבצע צבאי אמיתי. ברוח חומת מגן או אפילו ששת הימים, נהיה סמוכים ובטוחים שתפוסת היחידות תגיע ל150%, שכל הציבור יירתם ושסולידריות מלאה של יהודים תחצה יבשות. כך היה בכל מלחמות ישראל וכך יהיה. עם ישראל חי.
"גם בעת לפניהם תתרפס, יודעת היא את חוסנה שהוא לָעַד עומד." (הרב קוק)
אז מה ישבור את מעגל הקסאמים של בחרת ימין וקיבלת שמאל? בחרת "ימין. חזק." וקיבלת הנהגה רופסת? מה יגדע עוד סבב של "הממשלה הימנית אי פעם" ועוד סבב של חמאס שמשחק ומהתל בנו?
האמת היא שאין פתרון קסם. דור לפי הפרנס והפרנס לפי הדור (תלמוד בבלי ערכין יז.) השיח והפעולה הציבורית צריכים להיעשות קודם כל כלפי הציבור, תוך העמדת חלופות אמיתיות ומשכנעות שיהיו מספיק רלוונטיות וכובשות. יש כבר תזוזה. היא איטית ומתסכלת אבל בהתמדה ננצח.
הדבר החשוב ביותר שקרה השבוע במישור הזה הוא המשא ומתן הקואליציוני של נתניהו עם איחוד מפלגות הימין, יצירת ההשפעה שתמשוך את ההגה לאפיקים בריאים יותר והגיוניים יותר ויהודיים יותר. חובת ראשי המפלגה לנהל זאת באופן קשוח. גם לאנשים טובים שנמצאים היום בתוך הליכוד יש אחריות רבה. כל פעולה אמיתית תקרב אותנו למציאות שפויה יותר, זאת תהיה המתנה הטובה ביותר שיוכל העם לקבל לקראת יום העצמאות ה71 למדינת ישראל.
אל דאגה, אם נשכח - עזה תזכיר לנו את זה מדי פעם בסבב נוסף.