חשבתי איזו נקודה הייתי רוצה להעביר לתלמידים שלי על נחמה ריבלין ז"ל מעצם היותה התגלמות האצילות הפשוטה.
ואולי זה בלון החמצן שליווה אותה בכל מקום והיא השלימה עם הנוכחות שלו כמו היה חלק מגופה.
וכמה תלמידים יש בכל הארץ שצריכים ללכת עם קביים או מכשיר שמיעה או הליכון ויש כאלו שאפילו משקפיים זה מבחינתם מלחמת עולם
ואם הם רק היו נפגשים עם האישה המיוחדת הזו, נחמה ריבלין אז ייתכן והייתה אומרת להם שלא פעם ולא פעמיים היא חשבה אולי לוותר על התמונה ולא להופיע בפומבי עם הבלון הגדול הזה וצינורות החמצן
ובכל זאת היא החליטה להופיע מאחר שהיא קיבלה את עצמה כמו שהיא ומה אתם יודעים תלמידים: מסתבר שאפשר להיות הגברת הראשונה של מדינת ישראל כל כך אהובה, ממלכתית, אצילית, אהודה למרות שאת צריכה ללכת כל הזמן עם בלון חמצן.
וככה גם אתם תלמידים ותלמידות: תוכלו עדיין להיות מקובלים ואהובים על החברים שלכם למרות שאתם צריכים ללכת עם מכשיר שמיעה, קביים הליכון או כל דבר אחר
ועל השיעור הזה לחיים שלימדת אותם, הגברת נחמה ריבלין היקרה
אני בטוח שאלפי תלמידים חסרי ביטחון וגם סתם אנשים בכל הגילאים שצריכים להתמודד עם הסטיגמה הזו של מישהו שחייב ללכת עם משהו שזה לא הוא ולהציג את עצמו בדייטים, באוניברסיטה, בצבא, בעבודה ובכלל
כולם יוקירו לך עליו תודה לעולמים.