בטקס שקט שנערך בוילנה הובאו למנוחות שרידי עצמותיהם של כ 3,500 חיילים מצבא נפוליאון. הדבר נעשה אתמול, כ 200 שנה לאחר כישלון המצור על מוסקווה, ונסיגת "הצבא הגדול" מערבה, בימי החורף הקשים.
החיילים נסוגו אז למרחק של כ 1,100 קילומטרים בטמפרטורות מקפיאות, וזאת לאחר שנכשל ניסיונו של נפוליאון לכבוש את רוסיה הצארית בחורף 1812. קבר האחים שבו הוטמנו גופותיהם של אלפי החיילים התגלה בשנה שעברה בבירת ליטא.
על פי דיווחים היסטוריים, היו רחובות וילנה מכוסים בגופות החיילים, שהתמוטטו מקור ומעייפות. מומחים שבדקו את שרידי השלדים במהלך השנה שחלפה אמרו כי אחדים מהם מתו ככל הנראה מ"הלם עיכול", לאחר שהתנפלו על בשר חזיר, על ביצים ועל משקאות חריפים. אחרים מתו עקב כך שהתחממו מהר מדי כאשר מצאו מקלט ממזג האוויר הקפוא.
ליד מצבת הגרניט שהוקמה לזכר החיילים בבית הקברות אנטאקלניס שבעיר אמר שגריר צרפת ז'אן ברנאר הארת': "דף זה בהיסטוריה מאלץ אותנו לחשוב על ההתקדמות האירופית לעבר האיחוד, אלא שאז נעשה הדבר במלחמה ובשפיכות דמים".
בטקס השתתפו קבוצה מצומצמת, ובה חיילים, שרים, דיפלומטים וחברי חוג להיסטוריה, שהיו לבושים במדי צבא נפוליאון. שגריר צרפת אמר להם: "האיחוד האירופי הפך כיום למציאות, אך הדבר נוצר בדרכי שלום".
ההיסטוריון הצבאי אלג'ימנטאס דאוג'ירדאס אמר כי החלטתו של נפוליאון לכבוש את ארצו של הצאר אלכסנדר הראשון לאחר שלא הצליח לשכנעו להיות בעל בריתו, הייתה "פעולה חצופה ויומרנית".
"עם זאת היה קשה לצפות את תגובותיה של רוסיה. הקור הקשה, הרעב והבגידות חברו יחד, והפכו לאסון את מה שהיה אמור להיות ניצחון מזהיר", אמר.
שרידיהם של רבים מהגברים והנשים שהצליחו להגיע לווילנה, עדיין מפוזרים ברחבי וילנה. מדובר על כ 80,000 מצבא שמנה 600,000. ההנחה היא כי כ 50,000 בלבד מחיילי נפוליאון שרדו מן המערכה ברוסיה, שאותה מגדירים ההיסטוריונים"השגיאה החמורה" ביותר של נפוליאון. הקיסר הצרפתי, שספג את התבוסה האחרונה שלו בווטרלו שלוש שנים מאוחר יותר, עזב את וילנה בחמישה בדצמבר, ונטש את חייליו ימים אחדים לפני הגעת הכוחות הרוסים לעיר הבלטית.
הקוזקים מצאו אחדים מהחיילים וכילו בהם את זעמם. הם בחרו לקבור את כולם יחד, וזאת מכיוון שרעיון שריפת הגופות היה לדעת התושבים והצבא "מסריח מדי וארוך מדי". (ל.ש)
החיילים נסוגו אז למרחק של כ 1,100 קילומטרים בטמפרטורות מקפיאות, וזאת לאחר שנכשל ניסיונו של נפוליאון לכבוש את רוסיה הצארית בחורף 1812. קבר האחים שבו הוטמנו גופותיהם של אלפי החיילים התגלה בשנה שעברה בבירת ליטא.
על פי דיווחים היסטוריים, היו רחובות וילנה מכוסים בגופות החיילים, שהתמוטטו מקור ומעייפות. מומחים שבדקו את שרידי השלדים במהלך השנה שחלפה אמרו כי אחדים מהם מתו ככל הנראה מ"הלם עיכול", לאחר שהתנפלו על בשר חזיר, על ביצים ועל משקאות חריפים. אחרים מתו עקב כך שהתחממו מהר מדי כאשר מצאו מקלט ממזג האוויר הקפוא.
ליד מצבת הגרניט שהוקמה לזכר החיילים בבית הקברות אנטאקלניס שבעיר אמר שגריר צרפת ז'אן ברנאר הארת': "דף זה בהיסטוריה מאלץ אותנו לחשוב על ההתקדמות האירופית לעבר האיחוד, אלא שאז נעשה הדבר במלחמה ובשפיכות דמים".
בטקס השתתפו קבוצה מצומצמת, ובה חיילים, שרים, דיפלומטים וחברי חוג להיסטוריה, שהיו לבושים במדי צבא נפוליאון. שגריר צרפת אמר להם: "האיחוד האירופי הפך כיום למציאות, אך הדבר נוצר בדרכי שלום".
ההיסטוריון הצבאי אלג'ימנטאס דאוג'ירדאס אמר כי החלטתו של נפוליאון לכבוש את ארצו של הצאר אלכסנדר הראשון לאחר שלא הצליח לשכנעו להיות בעל בריתו, הייתה "פעולה חצופה ויומרנית".
"עם זאת היה קשה לצפות את תגובותיה של רוסיה. הקור הקשה, הרעב והבגידות חברו יחד, והפכו לאסון את מה שהיה אמור להיות ניצחון מזהיר", אמר.
שרידיהם של רבים מהגברים והנשים שהצליחו להגיע לווילנה, עדיין מפוזרים ברחבי וילנה. מדובר על כ 80,000 מצבא שמנה 600,000. ההנחה היא כי כ 50,000 בלבד מחיילי נפוליאון שרדו מן המערכה ברוסיה, שאותה מגדירים ההיסטוריונים"השגיאה החמורה" ביותר של נפוליאון. הקיסר הצרפתי, שספג את התבוסה האחרונה שלו בווטרלו שלוש שנים מאוחר יותר, עזב את וילנה בחמישה בדצמבר, ונטש את חייליו ימים אחדים לפני הגעת הכוחות הרוסים לעיר הבלטית.
הקוזקים מצאו אחדים מהחיילים וכילו בהם את זעמם. הם בחרו לקבור את כולם יחד, וזאת מכיוון שרעיון שריפת הגופות היה לדעת התושבים והצבא "מסריח מדי וארוך מדי". (ל.ש)