המתיחות והעוינות בין ערביי ישראל לאוכלוסייה היהודית במדינה, לא נולדו אתמול וככל הנראה גם לא יסתיימו מחר.
ההתנהלות של ההנהגה הפוליטית של ערביי ישראל, בעיית חוסר המשילות במגזר הערבי, ההתנכרות לסמלי המדינה, כמו גם התנהלות לא עקבית ותכופות גם לא חכמה של הגורמים הממשלתיים, נראים לעיתים כמי שמעמיקים את השסע ומאיימים על הדו קיום השברירי בין אזרחי המדינה.
עם זאת, בשנים האחרונות דומה כי ישנה יותר תקווה לאופטימיות. יותר ויותר גורמים מתוך המגזר הערבי מבינים כי מדינת ישראל הינה עובדה קיימת, וכי התגייסות למאבק הפלשתינאי או האסלאמי כנגד ישראל רק פוגעת בהם. יותר ויותר יהודים מבינים כי כרגע המציאות היא שחמישית מאזרחי ישראל הינם ערבים, המשולבים בכל מרקם החיים, וכי התעלמות מהם לא תביא לשום תוצאה חיובית.
תופעות אלו גורמות לכך שבמקומות שונים בארץ, מבינים מנהיגים מקומיים, תכופות דווקא ממחנה הימין הלאומי מזה, ומקרב ההנהגה הערבית מזה, כי אם מתעלמים מחזונות אוטופיים, בהם מתמחים בדרך כלל עסקנים והוגים שלא באמת חיים את המציאות היום יומית של הערים המעורבות, אזי ניתן להגיע למסגרות של קיום וכבוד הדדי. עושים זאת כאשר שמים את "החיים האמיתיים", לפני הסיסמאות הלאומניות., כאשר מבינים כי החיים המשותפים חזקים יותר מכל סכסוך לאומי.
אחד המקומות בהם ניתן לראות תופעה זאת היא העיר לוד. בעיותיה של העיר ידועות. דימוי נמוך, פשיעה וחוסר משילות שהתרכזו בעיקר בשכונות הערביות הביאו לקריסתה של העיר ולהגירה ממה של כל מי שרק יכול היה. בשני העשורים האחרונים התהפך הגלגל, קבוצות של תושבים מקומיים שהחליטו לא לוותר, כמו גם ארגונים חברתיים שהצטרפו לאתגר ולא הסתפקו רק בסיור אנתרופולוגי, חוללו בעיר מהפך.
גרעין תורני הגדול והמשגשג מסוגו בארץ, קבוצות סטודנטים, ארגונים חברתיים, תמיכה לא מועטה של ממשלת ישראל, והנהגה מוניציפלית מקומית ונחושה להביא שינוי, הביאו אכן לשינוי במצבה ובדימויה של העיר.
כחלק מהשינוי פועלת כיום בלוד קואליציה מקיר לקיר, הכוללת את הסיעות הערביות לצד הבית היהודי והליכוד. הקואליציה בראשותו של ראש העיר עו"ד יאיר רביבו, מאפשרת יציבות כלכלית ותפעולית, הצליחה להציב את לוד באחד המקומות הראשונים בארץ מבחינת יציבות פיננסית ומובילה את העיר לקראת הסכם גג שעתיד להרחיב אותה באחת עשרה אלף יחידות דיור חדשות.
חברי הקואליציה לא משלים את עצמם. המחלוקות עמוקות, יש עוד הרבה מה לעשות בתחומי המשילות והיציבות בעיר, וברור לכל הצדדים שבחלק מהנושאים הלאומיים פעורה ביניהם תהום, אולם בינתיים במקום להמשיך וללהג על "דו קיום", פשוט מנהלים את הקיום היום יומי, את הלחימה בפשע ובוונדליזם, את החתירה לניקיון העיר ושינוי תדמיתה-ומצליחים.
וכך צומח בלוד חזון ייחודי, כאשר הרחק מבמות הסימפוזיונים ולהגי הפוליטיקאים, מסייעים הליכודניקים ואנשי הבית היהודי בהקמת מערכת חינוך מפוארת למגזר הערבי, ואילו נציגי הרשימה המשותפת משתתפים בטקס יום השואה העירוני.
במהלך ההיסטוריה שלה היוותה לוד מקור ליצירתיות וחדשנות שהשפיעה על כלל האזור. כך הובילו חכמי לוד את שיקום האומה לאחר חורבן בית שני, כך הפך צה"ל הצעיר את הקרב על לוד לאחת המערכות החשובות בתולדות ישראל, כך הדגימה העיר את יכולתה של חברה אזרחית לבצע שיקום עירוני וחברתי, וכך יוצאת מלוד גם הבשורה של קיום וכבוד הדדי זה לצד זה, ללא ויתור על הלאומיות והייחודיות, ללא היטמעות וללא טשטוש, ואולי מכאן תצא הבשורה לכלל ישראל.
דר' יוסי לונדין, מרכז הלימוד והסיור "בשבילוד" וממשתתפי כנס לוד השני לקהילות ומורשת שייערך ב-2 ביולי