רק בשבוע שעבר ציינו את ט"ו באב ומיד לאחר האבל של שלושת השבועות נכנסנו לעיצומה של עונת החתונות.
לא סתם ט"ו באב נלקח כתאריך לסמל את יום האהבה היהודי. אך ככל שהזמן עבר, משמעותו בטלה בשישים. מיום שבוהרווקים והרווקות היו מוצאים את בחיר לבבם, הוא הפך ליום שבו זוגות שכבר מצאו האחד את השני, מוצאים הזדמנות לחגוג זאת.
הסיפור מאחורי ט"ו באב ממשיך ללוות אותנו ואת התרבות שלנו אלפי שנים לאחר שנכתב וסופר. אך עם השנים, המסר שלו אבד. החברה הדתית הפכה להיות מוקצנת יותר, יצרה סדרים של הפרדה מלאה בין המינים מגיל צעיר עד גיל מבוגר. בחורים ובחורות לא נפגשו האחד עם השני עד שלב הדייטים.
נוצר מצב מביך, שבשלב כל-כך רגיש של חיפוש זוגיות וקשר להקמת בית ישנו רק חוסר היכרות, אי טבעיות ופגישות חפוזות ללא מתן כלים המאפשריםמפגש ושיח פתוח. עניין ההיכרות נפל לידיהם של שדכניות שמצפים מהם לנחש מציאת חן באופן מלאכותי, כגורם שלישי, מתוך חוסר היכרות ונתונים יבשים.
אם זה לא מספיק, נוסף לכל זאת הדרישה לתמונה לפני שקילת ההחלטה אם לצאת עם אותו אדם או לא. הרצון למצוא את הטוב ביותר, הנאה ביותר, לשמוע את ההצעה הבאה ולראות את הסך הכולל ולא את האדם עצמו לא מאפשר למתן הזדמנות לפגישה אמיתית ולהיכרות פתוחה. משם הדרך לגיל הרווקות רק עולה ויותר ויותר אנו שומעים על רווקים בגילאים מבוגרים יותרו מיואשים מאוד.
אל תוך הכאוס הזה ובראיה אל מה שהמצב הזה מוביל, יזם יוסי גליקמן יחד עם אנשי שילה תוכנית למפגשים טבעיים. בשנים האחרונות, היוזמה הזו עברה לידיים שלי. הרעיון הוא להפגיש חברה דתיים לאומיים תורניים ועם זאת זורמים ופתוחים, במנעד גילאים מתאים, אקדמאים, חמים, אוהבי טבע ואנשים, יחד לשבת, אירוע או טיול כדי שיוכלו להכיר במסגרת לא מאיימת כמו דייט המאפשרת שיח והיכרות ללא מעצורים כאלו ואחרים. התוכנית עמוסה במפגשי תוכן מגוונים שמאפשרים שיח בקבוצות קטנות. כך כניתן מקום לכלאחד לבוא לידי ביטוי.
המפגשים האלו מייצרים דייטים איכותיים ופותחים דלתות לכיוונים חדשים של היכרויות בדרך למציאת זוגיות. זאת עבודת נפשות רגישה כל כך, הדורשת מסגרת מכבדת, חמה ומכילה. אבל בסופו של דבר היא גם משיגה תוצאות.
לא פעם לאחר השבת, ניגשו אלי חבר׳ה ואמרו שאם היו מציעים להם להיפגש עם האדם הספציפי הזה, היו אומרים לא, אך הפגישה הטבעית יצרה סקרנות ורצון להמשיך ולהכיר. כעשרים אירועי הכרות ושבתות שהפקתי, הניבו מאות דייטים ועשרות חתונות.
המסקנה שהתבררה והועמקה לאחר כל מפגש כזה הינה הצורך להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את המפגשים הטבעיים בין חברה צעירים. יש ליצור פלטפורמות רגישות ומכילות המאפשרות לבחורים ולבחורות להכיר בגיל המתאים ובצורה המתאימה. יש לתת בידיים שלהם את האפשרות עם הכוונה נכונה, לבחור בעצמם את המיועד להם ולמצוא את מה שהם מחפשים באמת, ללא סינון ראשוני ובלתי טבעי. ומי יודע, אולי הגיע הזמן לצאת שוב ולחולל בכרמים.