בסרטון חדש של נעם ישנה השוואה בין מעשי הנאצים ומחבלי חמאס לבין הארגונים הליבראליים הקיצוניים שמנסים לפרק את ערכי המשפחה, לתת לגיטימציה לנישואי תערובת וממילא לפגוע קשות בתשתיות הקיום של עם ישראל.
ההשוואה לא משכנעת. הנאצים ומחבלי החמאס רצו ורוצים בכוונה תחילה לפגוע בנו בעם ישראל, ולעשות כנגדנו כל מה שיעלה על הדעת וגם מה שלא, חלילה לא תעלה בידם. הם לעולם לא יפעילו על עצמם את דרכי ההשחתה שהם מפעילים עלינו. זה סוג אחד של אויב. חסרונו הוא רשעותו ותאוות ההרס והחורבן שלו, יתרון מסוים יש לנו במאבק נגדו, בכך שהמאבק הוא שקוף. כלומר ברור לגמרי שמדובר באויב מסוכן.
לעומת זאת הארגונים הרפורמים והליבראליים הרדיקאליים לא רוצים לפגוע בעם ישראל שהרי הם מחילים את השקפותיהם על עצמם. למשל אם נניח שמקור הארגונים האלו הוא אירופה - האיחוד האירופי, או במחוזות הליבראליים בארצות הברית, הרי במדינות אירופה ובמדינות באמריקה עצמן הערכים האלו והאג'נדות האלו תופסות מקום והם מנהיגים את עצמם על פיהם.
האם הם רוצים להרוס את עצמם? בוודאי שלא. [האם זה מביא להרס? וודאי שכן. זו הדוגמא של דרך עם כוונות טובות שמובילה לגיהנום] כל האנשים האוחזים בתפיסות אלו גם בחו"ל וגם בארץ, משוכנעים שהדרך הזו מוסרית ומקדמת את החברה.
אם כן, אויב פשוט אין כאן אבל יומרה וגאווה עצומה יש כאן, שהרי הם מתיימרים להכתיב לאנשים דרכי חיים שנוגדים את המסורת האנושית במשך דורות רבים, יומרה שמגיעה עד כדי ניסיון לקעקע את השפה עצמה כמו המילים המבחינות בין איש ואשה וכיוצא בזה. אויב פשוט אין כאן אבל סכנה גדולה יש כאן, שהרי אם רעיונות אלו יחלחלו באמת חלילה להמונים, לא תהיה משפחה ולא תהיה המשכיות יהודית לאומה.
אויב פשוט אין כאן אבל עריצות יש כאן, עריצות שמתבטאת בהשתקה והלבנה של כל מי שחושב אחרת. בניסיון ליצור מצג כאילו אין מקום לדעות שונות אלא רק לאחת חפה מכל ביקורת. יש כאן יתרון על האויב הפשוט כי הכוונות טובות ויש שאיפות מוסריות ביסוד הדברים, אבל הסכנה במידה מסוימת יותר גדולה, כי עלולה שיטה זו לסחוף אחריה אידאליסטיים מחפשי צדק, וגם ההמונים התמימים מתקשים לזהות את הסכנה.
האם נתקלנו בתופעה כזו, בסכנה כזו? אכן נתקלנו. זוהי השיטה הקומוניסטית שהתיימרה להביא גאולה לעולם על ידי שוויון גמור לכולם. שוויון שבסופו של דבר ניסו להפעיל אותו בכפיה. כפיה שהביאה את מתנגדי השיטה האמתיים והמדומים לרעב וייסורים ומוות. הקומוניסטיים לא שנאו את מי שהם ניסו להשליט עליו את השיטה שהרי הפעילו אותה גם על העם שלהם עצמו, ורבים מהם היו משוכנעים באמת ובתמים שהדרך הזו עושה את העולם יותר טוב. כל כך האמינו עד שהיו כאלו שנידונו על ידי הק.ג.ב. בהאשמות שווא, ושמחו לקבל את דינם למען המהפכה.
היה רצון להביא גאולה לעולם, אבל יחד אתו הייתה יומרה גדולה וגאווה גדולה, יומרה שהתבטאה בניסיון לבטל מסורת של דורות רבים "עולם ישן עד יסוד נחריבה", ולהנדס חברה שלימה למצג של שוויון כפוי. גם שם הייתה עריצות מחשבתית שבאה לידי ביטוי על ידי השתקה של כל דעה אחרת. עריצות שהייתה לדיראון עולם.
וכבר כתבו אנשים מבינים, שהתפיסה הבולשביקית התגלגלה למערב על ידי אסכולת פרנקפורט אסכולה שניסתה לתרגם את הרעיונות הסוציאליסטיים לשפה המערבית. תאוריה שהמשיכה את ההנחה שאלו שנמצאים בעמדה גבוהה של הנהגה או של עושר, מחזיקים בה לא בגלל היכולת שלהם לתרום לעולם ולא בגלל כישרונות שניחנו בהם, אלא רק בגלל שיש להם שליטה מלאכותית במנגנוני הכוח, ובכך מנצלים הם את כל השאר.
לכן בעלי הבתים המעסיקים הם המנצלים את הפועלים, והגברים הלבנים הפריווילגים בארצות הברית משמרים את המקום שלהם רק באמצעות הכוח ובכך מנצלים הם את כל המיעוטים. וכך במוסד המשפחה הגברים שבראשו מנצלים את כל הפרטים שקשורים אליו [הנשים והילדים והחריגים]
הפתרון לפי תפיסות רדיקאליות אלו, הוא לא רק לחפש איזונים כדי למנוע ניצול, אלא להפוך את הסדר הבסיסי של בני האדם, שהרי הכשל הוא לדעתם בסדר הבסיסי בעצמו. אבל מי ששכל ישר לו מבין ששינוי הסדר האנושי הבסיסי שנקנה בעמל ובחוכמה של דורות רבים, לא יועיל לאנושות אלא יביא הרס נזק וחורבן. נראה לי שהשוואה זו הרבה יותר מדויקת וממילא הרבה יותר תתקבל על הדעת.
יש להעיר שהשקפה זו בלבושה המערבית מעודנת יותר. נכון לעכשיו היא רחוקה מהאלימות והרצחנות שהיו בשלטון הסובייטי.
אבל ההשתלטות על השפה ועל המחשבה לא פחות עמוקה ועלולה להיות לא פחות מזיקה.