הרב שלמה אבינר, רב היישוב בית אל וראש ישיבת עטרת כהנים בירושלים שבין החומות, אמר בריאיון לתכנית "מבט" בערוץ 1 כי אין המדובר במפת דרכים אלא "במפת אובדן דרכים. איפה שמענו דבר כזה שעם מקים מדינה לאויביו בלב מדינתו?" אמר הרב אבינר והוסיף, "איפה שמענו מעילה היסטורית כזאת?"
הרב אבינר אמר עוד כי "כאשר ראש הממשלה יראה שהעם היושב בציון הוא לא שותף להתאבדות הזאת הוא יבין שזו אינה הדרך הנכונה וילך בדרך אמתית יותר, יילחם נגד אויבינו ולא יסכן את הדורות הבאים".
בדבריו התייחס הרב אבינר גם לנושא עקירת מאחזים. לשאלת כתב ערוץ 1 מה הרב משיב לשואלים האם להתעמת עם כוחות צה"ל או לא, השיב אבינר: "זה כאילו שהייתי שואל אותך אם מישהו הורג את אימא שלך אז מה אתה עושה אתה בא ללוויה או לא בא ללוויה? זו לא השאלה, אתה תדאג שזה לא יקרה".
ועד רבני ישע פרסם הודעה חריפה ובה אזהרה לממשלת ישראל שלא למסור חלקי ארץ ישראל לידי זרים. בהודעה נאמר עוד כי אין בידי הממשלה סמכות להכריז על מדינה זרה ולהפקיר חלקי ארץ ישראל בידי זרים וכי כל הנעשה בכיוון זה בטל ומבוטל בשם אלוקי ישראל.
ראש מועצת קדומים דניאלה וייס אומרת לערוץ 7 כי ההבחנה שנעשתה בידי דוברים שונים בין מאחזים חוקיים ובין מאחזים "לא חוקיים" כביכול, אינה מקובלת עליה. לדבריה, כבר נלמד מהניסיון כי כאשר מוותרים על מקום אחד "מתעורר תאבון לפגוע חס וחלילה בבא בתור".
המצב המדיני הנוכחי, אומרת וייס הוא שרה"מ מדבר על עקירת מאחזים ויישובים, ולכן יש להיאבק על כל אחד ואחד באותה הנחישות.
וייס התייחסה לאלו הטוענים כי הציבור התעייף ואמרה כי אין עייפות. "כשמאמינים ונאבקים על משהו אמתי מתוך הנשמה מגיעים כוחות חדשים. עייפות היא תוצר של מגע עם דברים מקולקלים ושליליים, והפגנה לשמירת ארץ ישראל מחייה ומוסיפת כוח, מונעת עייפות ומשכיחה אותה".
וייס מוסיפה כי כל עוד עסק שרון בהגנה על עם ישראל היה לו שאר כוח שמכוחו גם בנה יישובים וקרא לעם לעלות על כל גבעה. עתה, לדבריה, הוא יושב עם אנשים מקולקלים ונפגש עם "זאבים מאומות העולם אשר משחרים לטרוף את הכבשה התמימה, זה עם ישראל". במקום לינוק ממעיינה של תורה, אומרת וייס, הוא שותה מ"מים מעופשים של בורות נשברים", וזה משפיע על הגוף ועל הנפש. אך דרכו, היא מוסיפה, לא תצלח. כל אלו שנגעו לרעה בארץ ישראל דרכם הציבורית-פוליטית הסתיימה מהר. כך היה גורלו של איציק מרדכי, של בנימין בן אליעזר, של בנימין נתניהו, ושל בגין בזמנו, וכך יהיה גורלו של רה"מ שרון.
וייס מוסיפה כי צריך להמשיך בגאון את המפעל הציוני בכל רגב אדמה, וכי המאבק הציבורי צריך להיות מכוון לארץ ישראל, שהיא כולה של עם ישראל, ואין לוותר על גרגר בה. על כך יש להיאבק ללא פשרות. "תפקידנו להיאחז באדמת המולדת, וכך נעשה, בחסדי ה'", דברי וייס. (פ.ש)
הרב אבינר אמר עוד כי "כאשר ראש הממשלה יראה שהעם היושב בציון הוא לא שותף להתאבדות הזאת הוא יבין שזו אינה הדרך הנכונה וילך בדרך אמתית יותר, יילחם נגד אויבינו ולא יסכן את הדורות הבאים".
בדבריו התייחס הרב אבינר גם לנושא עקירת מאחזים. לשאלת כתב ערוץ 1 מה הרב משיב לשואלים האם להתעמת עם כוחות צה"ל או לא, השיב אבינר: "זה כאילו שהייתי שואל אותך אם מישהו הורג את אימא שלך אז מה אתה עושה אתה בא ללוויה או לא בא ללוויה? זו לא השאלה, אתה תדאג שזה לא יקרה".
ועד רבני ישע פרסם הודעה חריפה ובה אזהרה לממשלת ישראל שלא למסור חלקי ארץ ישראל לידי זרים. בהודעה נאמר עוד כי אין בידי הממשלה סמכות להכריז על מדינה זרה ולהפקיר חלקי ארץ ישראל בידי זרים וכי כל הנעשה בכיוון זה בטל ומבוטל בשם אלוקי ישראל.
ראש מועצת קדומים דניאלה וייס אומרת לערוץ 7 כי ההבחנה שנעשתה בידי דוברים שונים בין מאחזים חוקיים ובין מאחזים "לא חוקיים" כביכול, אינה מקובלת עליה. לדבריה, כבר נלמד מהניסיון כי כאשר מוותרים על מקום אחד "מתעורר תאבון לפגוע חס וחלילה בבא בתור".
המצב המדיני הנוכחי, אומרת וייס הוא שרה"מ מדבר על עקירת מאחזים ויישובים, ולכן יש להיאבק על כל אחד ואחד באותה הנחישות.
וייס התייחסה לאלו הטוענים כי הציבור התעייף ואמרה כי אין עייפות. "כשמאמינים ונאבקים על משהו אמתי מתוך הנשמה מגיעים כוחות חדשים. עייפות היא תוצר של מגע עם דברים מקולקלים ושליליים, והפגנה לשמירת ארץ ישראל מחייה ומוסיפת כוח, מונעת עייפות ומשכיחה אותה".
וייס מוסיפה כי כל עוד עסק שרון בהגנה על עם ישראל היה לו שאר כוח שמכוחו גם בנה יישובים וקרא לעם לעלות על כל גבעה. עתה, לדבריה, הוא יושב עם אנשים מקולקלים ונפגש עם "זאבים מאומות העולם אשר משחרים לטרוף את הכבשה התמימה, זה עם ישראל". במקום לינוק ממעיינה של תורה, אומרת וייס, הוא שותה מ"מים מעופשים של בורות נשברים", וזה משפיע על הגוף ועל הנפש. אך דרכו, היא מוסיפה, לא תצלח. כל אלו שנגעו לרעה בארץ ישראל דרכם הציבורית-פוליטית הסתיימה מהר. כך היה גורלו של איציק מרדכי, של בנימין בן אליעזר, של בנימין נתניהו, ושל בגין בזמנו, וכך יהיה גורלו של רה"מ שרון.
וייס מוסיפה כי צריך להמשיך בגאון את המפעל הציוני בכל רגב אדמה, וכי המאבק הציבורי צריך להיות מכוון לארץ ישראל, שהיא כולה של עם ישראל, ואין לוותר על גרגר בה. על כך יש להיאבק ללא פשרות. "תפקידנו להיאחז באדמת המולדת, וכך נעשה, בחסדי ה'", דברי וייס. (פ.ש)