"תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים"- כזאת יודע גם עו"ד איתמר בן גביר היטב משחר נעוריו. מסופקני אם ציפה הוא כי עקרון זה לכאורה, יפלה אותו ויביא להתנפלות כללית עליו מכל קצוות הקשת הפוליטית, בשל תמונה אחת של ברוך גולדשטיין שתלה בסלון ביתו הפרטי.
מעניין מה היה קורה אילו היה נוקט בשיטת חברת הכנסת היבא יזבק וחבריה לרשימה המשותפת.
יזבק התפרסמה לא משום מעשיה הטובים למען החברה ותרומתה למדינת ישראל, אלא הודות לדברי הלל, שבח, פאר, תמיכה וברכה, ולא בהכרח לכאורה, למחבל סמיר קונטאר ימ״ש, הזכור לרע כאחד הטרוריסטים האכזריים בהיסטוריית הטרור והדמים של מדינת ישראל.
ח"כ יזבק, להבדיל אלף אלפי הבדלות מבן גביר, לא כתבה את הדברים בסלון ביתה או בדלת אמותיה, אלא פרסמה את דבריה במספר הזדמנויות שונות ברחבי הרשתות החברתיות. שם כינתה היא את המחבל קונטאר "לוחם ושהיד", בירכה עם שחרורו ממאסר את המחבל ראווי סולטאני שגויס על ידי ארגון החיזבאללה לרגל אחר הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, והביעה את געגועיה לנאצר שכידוע היה נשיא מצריים וקרא להשמדת ישראל.
במקום להיות עצורה בדלת אמות נווה תירצה או לפחות בביתה, בגין תמיכה מופגנת בארגון טרור, כפי שקבעה במילים מפורשות נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בדיון בעניין חסינות מפלגתה: "ההתבטאות של יזבק היא תמיכה בארגון טרור", אישר לה בזמנו היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שבג״ץ לא פסל את מפלגתה, לרוץ במסגרת הבחירות הקודמות ואז לנוח על כסא עור הצבי בדלת אמות כנסת ישראל, עד לבחירות השלישיות.
היום, בתומו של דיון סוער בוועדת הבחירות המרכזית החליטה הוועדה לפסול את מועמדותה של חברת הכנסת יזבק, ולאסור עליה לרוץ לכנסת ה-23 בעילת שלילת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ותמיכה בטרור.
ההחלטה שהתקבלה ברוב מוחץ של 27 תומכים למול 7 מתנגדים, ובניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא מצא סיבה לפסול את יזבק, צפויה עוד לעמוד במבחן בג"ץ ככל הנראה.
האם בג"ץ יתמוך בפסיקתו את החלטת ועדת הכנסת המורכבת מנבחרי ציבור, או שמא יתמוך בהמלצת היועץ המשפטי שהינו עובד מדינה ואינו נבחר ציבור. מה שבטוח- יהיה מעניין!
תהיות על "תאטרון האבסורד הישראלי"
האם אפשר להסיק שבשם חופש הביטוי מותר להגיד ולעשות דברים במרחב הציבורי אך לא בהכרח בפרטי, כולל לא בחדרי חדרים, כי אין מקום שהוא בטוח מידי...יתכן שאפילו לא הקבר במזרח התיכון!
האם ניתן להסיק בטעות שבשם השמירה על הפרטיות, עדיף לשמור תמונות מסוימות על הקיר בפייסבוק מאשר על הקיר בסלון ביתך, לכאורה.
האם ערך השוויון מול החוק, עקרונות הצדק והמוסר האוניברסליים, אי האפליה וכיו"ב מילים יפות של נאורות, דמוקרטיה, פלורליזם, ליברליזם, הכלה וקידמה, כולם מתכופפים ומתגמשים בהעדר עמוד שדרה וגאווה לאומית ראויה?
מה עושות הרשויות במדינה כשמגיעה השעה להכריע בין זכותו של ערבי תומך טרור להביע את דעתו ללא בושה לבין יהודי ציוני הפועל בתקיפות נגד עוכרי ישראל....גם אם דעות השניים נשמעות קיצוניות לאוזן שמאל או ימין הרגישה, והמחזות הנצפים אינם בהכרח מלבבים לכל נפש הומייה?
צדק איינשטיין באומרו שיש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ושאינו בטוח לגבי הראשון. האם המערכות בישראל פועלות בגישה חכמה? מעניין מה היה לאיינשטיין לומר באנלוגיה על הצביעות, האם גם לה אין סוף או גבולות?
בבחירות הקרובות תתמודד הרשימה המשותפת לכנסת ישראל. רשימה שחבריה הם שלוחה חיה, בועטת ומייצגת של הרשות הפלסטינית והערבים החיים בתחומה, לא פחות מהערבים אזרחי מדינת ישראל.
אמנם רווחת האמונה כי רוב הערבים ישמחו לחיות את חייהם לצדנו בשלום ובשלווה, אך לא ניתן להתעלם מחלקם הקולני שתומך במאבק, גם אם אלים, נגד ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בשטחי ארץ ישראל. חלק לא מבוטל המייצג עמדות לוחמניות ברוח האסלאם, המתנגדות לכל פשרה כדוגמת "תכנית המאה", בדומה לכל הסדר ולתכניות החלוקה שפורסמו מקדמת דנא, או לכל הפחות מאז תקופת המנדט הבריטי ועד ימי כהונתו של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ.
בטרם יעלה הדיון ויתחדש באולם בג"ץ בירושלים בירת ישראל, טוב שנישיר מבט לעיני המחוקקים, השופטים ואוכפי החוק, ונשאל האם נתונה הזכות לבני אדם, יהודים כגויים, לפעול במסגרת כנסת ישראל כנגד המדינה בה הם אזרחים ושאותה אין הם ברובם המוחץ משרתים או לה תורמים?
האם ירשם הדבר במשפט העמים ובלבבות היהודים לזכות הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, המקנה לאזרחים זכויות יסוד לפעול בשליחות אויביה ומנאציה כנגדה?
האם יהודים, הידועים כביקורתיים, סובלניים יותר לדעות של גויים המביעים את דעתם, מאשר לדעות אחיהם המושתקות על ידם, רק משום שאינן לרוחם ואינן תואמות את תפישת עולמם?
הבהרה: הכותב הינו אזרח יהודי, שומר חוק הנאמן למדינתו, שאינו תומך, חבר או סייען של מי מהדמויות המוזכרות.