תנו לטבע לגדול בשקט
תנו לטבע לגדול בשקט

את השיר שכתב יצחק שנהר, בתחילת שנות ה-70, לטובת צאתו של הדיסק "שירי חגים" של מקלת הדסים, כולנו מכירים: "כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים: רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד, מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר, מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר- בְּט"וּ בִּשְׁבָט! בְּט"וּ בִּשְׁבָט... מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים? שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה, יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ, עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה - בְּט"וּ בִּשְׁבָט! בְּט"וּ בִּשְׁבָט..."

וכך גם היום, כאשר אנו מגיעים לקראת טו' בשבט, אנו מתכוננים לחגוג את חגו של הטבע. וכיצד מתכוננים?
הילדים יוצאים לנטיעות בבית הספר או נרשמים לנטיעות בבני עקיבא, כמובן אחרי שהסבירו כמה הדבר חשוב להרבות בעצים בארצינו הקדושה. 

ילדי הגנים ינביטו שעועית בתוך צמר גפן לאחר שיספרו להם את הסיפור "איך זה להיות עץ?" כשמוסר ההשכל בסיפור הוא: "והלכתי אל גני, ונטעתי לי עץ מול חלוני".

כולנו חונכנו שחגו של הטבע צריך להיחגג בפעילות אקטיבית לשיפור הטבע. אך עד היום לא בטוח שהפעילות האקטיבית שלנו על הטבע עשתה את האפקט הרצוי. חונכנו שאנו צריכים לעזור לטבע לצמוח ולפרוח ועל כן אנו נוטעים. חונכנו שאנו צריכים לסדר את פינות החמד שבו ועל כן אנו משפצים, סוללים שבילים, בונים מעיינות וגוזמים את העצים בפינות החמד.

פעולות אלו השקיטו את צו מצפוננו, "הנה, אנחנו פועלים למען טבע טוב יותר". הגישה בה הטבע צריך את עזרתינו כדי להתקיים הייתה מוטעית בעבר אך בטח ובטח שכיום. הטבע אינו צריך את עזרתינו בכדי להתקיים.

בפירמידה האקולוגית האדם הוא המושפע מהטבע. כמובן שביכולתו להשפיע חזרה על הטבע אך כמו גלגל - כל שינוי בטבע חוזר אלינו ומשפיע בסופו של דבר עלינו, כך שידינו על התחתונה בסופו של דבר.

בגישה הציונית המקובלת כבר כ- 150 שנה, וצברה תאוצה מתקופת קום המדינה, היה צורך ורצון בהפרחת השממה בלי שום התחשבות בטבע, שהתבטאה בפעולות שיקום מלאכותיות כפיצוי על הנזק. אך כיום, הגישה הציונית צריכה לשנות גישה - די לפעולה אקטיבית בטבע, יש להתחיל בפעולה אקטיבית כנגד פגיעת האדם בטבע. 

כדי לעזור לטבע להשתקם ולחזור לימים בהם הארץ הייתה "ארץ מעיינות ותהומות", אין צורך להכניס את הטרקטור או את הבטון לשטח ולמערכת הביולוגית כי אם להוציא אותם. אין צורך בשיפוץ מעיינות אלא להניח להם להשתקם ללא מגע יד אדם. אין צורך בנטיעות אלא במיחזור פלסטיק, נייר, מים וחומר אורגני.

עם ישראל, המשימה השתנתה! החיבור החדש בין הציונות ותקומת ישראל, לבין הטבע וארץ ישראל צריך להתקיים על ידי מזעור התערבות האדם במערכות האקולוגיות. כדי שנוכל להמשיך ולהנותמנופי הארץ, אנו וילדינו עלינו להתחיל לחיות חיים המשתלבים עם הטבע. אין בכוונתי לבניית בית בוץ וללקט צמחים מהיער, אך ישנן דרכים רבות שבהן ניתן למזער את פגיעת האדם בטבע ובכך לחיות בהרמוניה גדולה יותר. ולסייע לטבע הרבה מעבר לנטיעת עץ, את זה הטבע יודע לעשות בעצמו.

כאשר נראה ששמירת טבע היא בראש מעיינינו, הדבר יהיה גם בראשם של ראשי הנהגתנו, ממש כמו יוקר המחיה והמצב הבטחוני או המדיני. הם כבר יוכלו לדאוג לפרויקטים ארציים כמו התפלה של מים או התייעלות משמעותית בשימוש במים, מה שיוביל לשיחרור קידוחים של מי תהום ותפיסת מעיינות, וישיבו את המים לנחלי הטבע, הקמת אתרי פסולת מופרדת אשר חלקה ניתן לנצל לתעשיה ולחסוך במשאבים, או הגברת התדירות של התחבורה הציבורית אשר תגרום לירידת זיהום האוויר (וגם הפקקים).

אבל איפה פה הטבע? אנחנו נתעסק במחוייבות שלנו, אני בטוח שהטבע יתעסק במחוייבות שלו. רק... תנו לו לגדול בשקט