שחיתות ממונית ושחיתות מדינית
שחיתות ממונית ושחיתות מדינית

ראש הממשלה בנימין נתניהו מואשם ב"שחיתות ממונית" ועומדת לו חזקת החפות. גם אם יימצא אשם, זה עדיין איננו מעשה המסכן את המדינה או את כלכלתה. 

לא כמעשי שליטים ב"מדינות עולם שלישי" שרוקנו את קופת המדינה או חלקו את משאביה למשפחותיהם. קורה שגם אנשים גדולים נופלים לקטנות. כך למשל נכתב על צ'רצ'יל: "ככל שהוא הזדקן, הוא הרבה לקבל סיגרים במתנה ממעריצים וחברים". {צ'רצ'יל, שיעור בגדולה" מאת ג'פרי בסט}

"שחיתות מדינית" לעומתה, היא הרבה יותר מסוכנת והרסנית. היא נובעת מתאווה לרכוש גדולה וכבוד, שהיא עלולה להיות עוצמתית יותר מתאוות הממון. למשל התאווה לפרס נובל לשלום. היא גם יכולה לנבוע מרשלנות, מזחיחות הדעת ומאי ירידה לעומקם של דברים. כך למשל עם תחילת הפסקת האש של מלחמת ההתשה, קידמו המצרים את הטילים נגד מטוסים אל התעלה.

לא ננקטה שום פעולה כנגד מעשה זה. מטוסים רבים של חיל האוויר הופלו, כשיצאו להיחלץ לעזרת הצבא במלחמת יום הכיפורים. היערכות הסורים והמצרים קודם יום הכיפורים, אמרה בפירוש שזוהי מלחמה. הקברניטים הצבאיים והמדיניים בזחיחותם, אמצו את האשליה שזהו אך תרגיל. כך חשפו את כוחות צהל ברמת הגולן לטרף תותחי הטנקים הסוריים שעלו עליהם במספרם במאות אחוזים.

כך קרה גם בהסכמי אוסלו שהיו אמורים להביא "שלום ושלוה והשקט ובטח". האלוף במיל. יעקב עמידרור, איש שקול ובלתי מתלהם, נשא דברים בכנס באוניברסיטת תל אביב, לרגל מלאת עשרים וחמש שנים להסכמי אוסלו. אני מציע ואפילו מפציר, להיכנס לגוגל לשם עמידרור ולצפות בנאומו. הוא ששימש כראש חטיבת המחקר במודיעין , עקב אחר הסכמי אוסלו, ומסקנתו הייתה שהערבים מעולם לא חשבו על שלום, ושעדיין לא השלימו עם קיומה של ישראל.

מסקנתו היא שהעוסקים בהסכמי אוסלו רימו את עם  ישראל, אחר שרימו את עצמם. הוא הזהיר אז שתיפולנה קטיושות על אשקלון ושתהיינה מנהרות טרור. כך הזהיר גם בטרם גרוש היהודים מגוש קטיף. עושי אוסלו גם לא נועצו לדבריו בשום איש מקצוע בשאלת התפיסה הדתית של הערבים ביחס למדינת ישראל. הלוא היא כזו שאינה נותנת מקום לקיומה.

בפרוץ הסכמי אוסלו, הלכנו במשלחת רבנים אל הנשיא עזר ויצמן. הבענו את ההתנגדות העקרונית לנוכחות כח ערבי בארץ ולגורל היישובים. הנשיא הסביר לנו שהוא מבקש שהעם היהודי ישרוד. אלו שבגולה אמר, יתבוללו. עליהם לבוא לכאן. הם יבואו רק אם יהיה פה שגשוג כלכלי, וזה יבוא אם יושג השלום בעקבות ההסכם.  משה פייגלין, המבין משהו בכלכלה, חישב ומצא שהסכמי אוסלו עלו עד כה למדינת ישראל כאלף מיליארד שקל! נניח שהפריז במאתים מיליארד. כמה בתי חולים וכמה קצבאות לזקנים ניתן היה לממן בסכום כזה.

עכשיו, אתה הבוחר שים לבך. בקרב אנשי כחול לבן מצוי הדי. אן . אי. של יוצרי אוסלו ושל מכשילי  המדינה במלחמת יום הכפורים, בכמויות גדולות ביותר לעומת מה שהן מצויות בימין. גם אם יתברר בסוף שאכן נכשל נתניהו בשחיתות ממונית, עדיין סכנת השחיתות המדינית, אשר הנשאים שלה מצויים במידה עודפת ניכרת בקרב ה"שמאל מרכז" מאשר בקרב הימין- מסוכנת פי כמה ממנה. מה שברור גם כן, שהסכנה הזו מצויה בליכוד במסה גדולה פי כמה ממה שהיא עלולה בשעת משבר להופיע בימינה.

בני גנץ חוזר בלי הרף על הטענה שראש ממשלה העומד למשפט איננו מסוגל לתפקד כראוי. זאת הנחה בלבד! אולם, עדיף ראש ממשלה החשוד על הצליעה, על ראש ממשלה החשוד על העיוורון.

ועוד לתשומת לב: מזה עשרות שנים, גם השמאל וגם הימין מוסרים את עמדות הביטוי של תורת ישראל, בידי החרדים. כך קורה גם היום, כך יהיה לתמיד, אם לא יהיה בידי ימינה כח משמעותי. אתה רוצה רבנים ודיינים שאינם חוגגים את יום העצמאות, שאינם מעודדים את צאצאיהם ואת תלמידיהם לשרות משמעותי בצהל שזו מלחמת מצוה!

מבין המפלגות יש לבחור את המתאימה ביותר. לציונות הדתית זו עכשיו ימינה. ט.ב.