שנים רבות חיכיתי לראות מתי תיבחר להדליק משואה: אמא. אמא כלשהי, לא משנה כל כך אמא של מי היא תהיה ואם הילד שלה מוצלח במיוחד, העיקר שזו תהיה אמא שתיבחר בזכות אימהוּתה.
מצד האמת אין מקום להתהדר באימהות. זהו עמל של תהליכים ארוכי-טווח ומרובי-ייסורים, שגרה אפורה ותובענית שפשוט לא שייך ליחצן אותה.
ואכן רוב שנות-קיומנו גם האימהות וגם צאצאיהן לא הרגישו צורך להעלות על נס את תפקידה הקריטי של האם בעיצוב הדור הבא, ובעצם בהשפעה העמוקה על האנושות כולה.
אך עם השנים השתנו הדברים. הקהל לא מסתפק במזמור "אשת-חיל" לפני הקידוש של ליל שבת כדי להזכיר את מעמדה החיוני והמכובד של האישה בכל שבט משפחתי. האנושות הרגישה שצריך וראוי להקדיש יום מיוחד כדי להביע הערכה ותודה לאימהות.
אז למרות שבהקשר הנשי הטבעי הצורך לנפנף בהישגים ולהוכיח את קיומנו הוא פחות מתאים, נדמה שבדור שלנו אין ברירה ויש לשבור כמה מכללי הצניעות בנושאים מסויימים, וביניהם הסיפור הנשי: האמירה המהותית בדבר מעמדה החשובה של האישה והאם היא חשובה ונחוצה.
אולם רוחות חדשות מנשבות בשדותינו ובמסגרת הכאוס הכללי של ההבדלים בין המינים, טשטוש המחיצות, טירלול המערכות הפיזיות והחלפת התפקידים המסורתיים בבית בין האיש והאישה - הוחלט להלאים את יום האם ולייצר לו גירסה מעודכנת ועכשווית: יום המשפחה.
גברות נכבדות – קורא לנו הקול הפוסט-מודרניסטי - הרי גם ככה אתן יוצאות החוצה, מפרנסות ומשתכרות, משיגות ומובילות. אנחנו אמנם גאים בכן מאוד וכך יאה ונאה לאישה המודרנית והנאורה. אולם מכורח כך הגבר במקרה הטוב, או אדם מבחוץ במקרה הפחות טוב, נאלץ להשלים את חסרונכן בבית- בין אם זה בכביסה, בקניות, בבישולים בטיפול בילדים, ובין אם בתפקידכן העיקרי: להיות נוכחת, להיות אמא בבית.
אם כך - מדוע שלא נחלוק את הכבוד הראוי גם לגבר הנושא עימכם בעול?
גם לי גם לך יהיה. והנה כך התפוגג לו יום האם והפך ליום המשפחה.
השינוי הקטן הזה לכאורה הוא למעשה רק קצה קרחון של קטסטרופה כללית שתולשת מן היסוד מושגים כמו: בית, אישה, זוגיות ומשפחה ופותחת אותן להגדרות מחודשות.
כאשר משילים את הכתר מתפקיד האם - מפקיעים מהאישה את מהותה, את מקומה הטבעי ואת אחריותה לבניית משפחה, ולגידול ילדים ושולחים אותה להתחרות בחוץ עם הגבר.
אז למרות שלעיתים קרובות ימי ציון וימי זיכרון מהווים סוג של תחליף נחות לשיגרה מתוקנת – במקרה הזה אנחנו בוחרים לאמץ את כללי הטקס: יום אחד בשנה נעצור ונתבונן במקומה הקריטי של האם בעיצוב חיינו.
נביע הערכה, כבוד והוקרה לאימהות הממלאות את תפקידן בצניעות ובגבורה, במסירות ובנתינה אינסופית.
נצביע ונזכיר לעצמנו שרוב הדברים המשמעותיים בחיינו מתעצבים במרחבים הנסתרים מעין, במחוזות הצנועים של קיומנו - אלו שלא צועקים את עצמם החוצה.
אנא, אל תגזלו את כבשת הרש. יום אחד בשנה יש לנו כדי להחזיר למירקע את סוד הקיום הנשי, את הכוח האימהי. אנא השיבו את הכתר למקומו המתוקן והראוי לו:
החזירו לנו בבקשה את יום האם.
**********************************************************************************************
יום האם, המכונה גם יום משפחה בחוסר דיוק משווע, יחול השנה ביום שלישי, ל' בשבט, 25.2, יום פטירתה של הנרייטה סאלד, מקימת ארגון "הדסה" ויוזמת טיפת-חלב שלא זכתה ללדת ילדים משלה.