לפני ימים אחדים הגדרתי את ממשלת גנץ, אם חלילה תקום, כ-ממשלת איווט-טיבי, ממשלת בובות שתרקוד לפי החליל של החלילן מטייבה (טיבי) ולפי גחמותיו ושנאותיו של אביגדור (איווט) ליברמן.
אבל, מן הראוי להרחיב את ניתוח משמעותה של ממשלה מסוג זה, שתקום אם קואליציית השנאה של איווט-טיבי תקרום עור וגידים, ואם שלושה רמטכ"לים לשעבר יתנו לכך יד.
ממשלה כנ"ל ראוי שתיקרא ממשלת הרמטכ"לים המשותקים. אם לדוגמא יגיעו שלושת הרמטכ"לים לשעבר – בני גנץ, משה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי – למסקנה שאין מנוס ממבצע קרקעי נרחב ברצועת עזה, הם לא יוכלו לבצעו, כי לא יקבלו את אישורה של הרשימה המשותפת, שבה תהיה תלויה ממשלתם. אם ירצו להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח, הם לא יוכלו להפעיל את הגיונם, כי אחמד טיבי, יועצו לשעבר של רב-המרצחים ערפאת, יטיל וטו על צעד כזה, וכן הלאה.
השיתוק שיאפיין את תפקודה של ממשלת הרמטכ"לים המשותקים ישפיע על כל תחומי הפעילות של הממשלה ושל המדינה. אם נוסיף לכך את המאפיינים האנטי-יהודיים – לעתים על גבול האנטישמיות – של מרכיבים אחדים בקואליציית 62 אנשי "רק לא נתניהו", לא יהיה מנוס מהמסקנה שאורך ימיה של קואליציה כזו יהיה מצומצם ביותר, והדרך לבחירות רביעיות תהיה קצרה.
אנשי "רק לא נתניהו" מוכנים לגרור את ישראל לבחירות רביעיות, ובלבד שהרמטכ"ל המשותק גנץ יגיע אליהן מלשכת ראש הממשלה בבירה וממעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. אנשי "רק לא נתניהו" צפויים להעלים עין מכך שהחלטות גורליות למדינת היהודים לא תתקבלנה בלשכת ראש הממשלה בירושלים, אלא בבית טיבי בטייבה.
כדי לעמוד בראש ממשלה הבנויה על קואליציית 62 אנשי "רק לא נתניהו" זקוקים גנץ והרמטכ"לים האחרים לנכונות של טיבי לתמוך מבחוץ בקואליציה הכוללת את איווט ואנשיו, או לנכונות של איווט לתמוך מבחוץ בקואליציה הכוללת את טיבי ואנשיו. במלים אחרות: גנץ זקוק לנס, שבו שני זנבות האודים העשנים, איווט וטיבי, יסכימו לתמוך זה בזה באופן חד-פעמי, כדי שהוא יהיה ראש הממשלה, והעיקר מבחינת ה- 62: כדי שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה. זמן קצר אחר-כך יפרשו איווט וטיבי ואנשיהם, וגנץ יעמוד בראש ממשלת מיעוט וממשלת מעבר, אבל יגיע לבחירות הרביעיות עם התואר של ראש ממשלה. האם יהיו 62 ח"כים שיהיו מוכנים להקים לשם כך את ממשלת הרמטכ"לים המשותקים?
מומלץ לרמטכ"לים לשעבר לקרוא את "המוות המוזר של אירופה" מאת דאגלס מאריי ולהתרשם מן התיאור של יבשת המצויה בעיצומו של ניסיון התאבדות, של תפישות שגויות, של פחדנות פוליטית, של שנאה עצמית, של ליברליות חסרת מעצורים שגרמה לכישלונו של חזון הרב-תרבותיות, של התפתחות של יחס שלילי לישראל וליהודים. היבטים רבים הכלולים בספר נוגעים לא רק לאירופה, אלא גם לישראל שמתרחקת מערכיה היהודים והציונים.
שורות אלה נכתבות ביום השנה ה- 100 לנפילתם של יוסף טרומפלדור וחבריו בקרב גבורה בתל חי מול התוקפנות הערבית. טרומפלדור לא זכה לראות את תקומתה של מדינת ישראל. אילו היה חי היום במדינת ישראל בת ה- 72, כיצד היה מתייחס לרפיסות של ממשלת הרמטכ"לים המשותקים?