אריה קינג
אריה קינג צילום: הלל פלג

התחלה// לפני 48 שנה בקיבוץ עלומים, שם התגורר עד לנישואיו. "היינו עובדים בעיקר בשדות, גם כתיכוניסט וגם מעט אחרי הצבא".

אבא// נבל קינג. הקים את מחלקת הבניין והתשתיות בקיבוץ עלומים ועוסק בזה עד היום.

אמא// חנה קינג. הקימה את מרפאת השיניים בקיבוץ וניהלה אותה במשך שנים רבות.

אהבת הארץ// שני ההורים עלו ארצה מאנגליה מטעמי ציונות. "כמו בהרבה בתים של עולים חדשים, ינקתי את הציונות מגיל צעיר. בקיבוץ ינקתי את הקרבה והחיבור לאדמה ולטבע".

טרמפים בסג'עייה// עזה הייתה העיר הקרובה לקיבוץ. "כשחיים בסביבה שעזה היא העיר הקרובה, מבינים היטב מי השכנים שלנו לטוב ולרע. כילד הייתי תופס טרמפים באמצע רצועת עזה. לא שהייתי חריג. זאת הייתה הילדות, לעמוד בצומת סג'עייה ולתפוס טרמפ לגוש קטיף או ללכת ברגל בתוך דיר אל־באלח. ככה גדלתי, שאפשר להסתובב חופשי בשוק של עזה ולבקר את אחמד, החבר הטוב של אבא שלי, שקרא לבן שלו על שמו".

משפחה אחת// השלישי מתוך שישה אחים ואחיות. "יש לי משפחה מאוד מגוונת. יש אחים דתיים ואחים שאינם דתיים. אחים שגרים במרכז הארץ, אחות שגרה בבנימין. אנחנו הירושלמים היחידים. אבל למרות שיש פערים בהשקפות העולם שלנו וכל אחד יודע להגן על השקפתו, עדיין כולנו זוכרים שמשפחה יש רק אחת ולא נותנים לפערים ולשוני לפגוע בלכידות המשפחתית".

חינוך קיבוצי// למד במערכות החינוך של הקיבוץ הדתי. מבית ספר דעת בקיבוץ סעד ועד לתיכון בקבוצת יבנה. "לא הייתי התלמיד הכי מצטיין בתיכון, בלשון המעטה. לצערי, בתקופת היותי תלמיד לא עמדה על הפרק האפשרות ללמוד בישיבה. אפילו מכינה קדם צבאית הייתה דבר חריג מאוד בקיבוץ הדתי".

ממשיך דרכו// בכיתה י' נהג בימי חמישי בערב לרכוב באופניים לחוף הים באשדוד ולקנות פיצה יחד עם חברים. "פעם פגשתי שם את רחבעם זאבי הי"ד כשהשתתף באסיפת בחירות בתחנה המרכזית באשדוד. גנדי ראה אותנו והתעניין מי אנחנו וסיפר לנו על ההיסטוריה של קיבוץ עלומים. באותו מעמד הוא מינה אותי ליו"ר סניף מולדת במועצה האזורית עזתה ומאז הוא ליווה אותי, כולל בצבא, אחרי השחרור והלאה וגם ימים ספורים לפני שנרצח. עד היום אני רואה את עצמי כאחד ממשיכי דרכו".

ירושלמי// אל העיר ירושלים הגיע מסיבה אחת: ללמוד אסלאם, ערבית ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית, ומאז הוא שם. "במקביל ללימודים חיפשתי עבודה והתחלתי לעבוד כמאבטח בעיר דוד. זמן קצר לאחר מכן מישהו שהכיר אותי המליץ לעמותת עטרת כהנים להעסיק אותי בפרויקט של משפחת מוסקוביץ' במעלה הזיתים. מאז התחלתי להתעמק ולהבין את מה שקורה במקום".

החצי השני// יסכה לבית נווה, במקור מנווה אטי"ב, שעברה יחד עם משפחתה לרובע היהודי בירושלים. "אמא שלה יחד עם יוסי קאופמן, שהיה מנכ"ל עטרת כהנים, שידכו בינינו בערב ראש השנה תשנ"ז כשנכנסנו לראס אל­־עמוד. להפגנת התומכים יסכה הגיעה עם אמא שלה, שדאגה למתיישבים הצעירים ופינקה אותם ותוך כדי החליטה שאהיה החתן של הבת שלה". הזוג הצעיר נישא והם יחד כבר 24 שנים.

הנחת// שישה ילדים. הבת הבכורה צופיה־שרה (21), התאומים מורג־רבקה ויונדב־חיים (19 וחצי), בניהו־יחזקאל (18), רעי־מרדכי (16) ואלישיב (15).

הפורום// בשנת 2000, כשהחלו הדיבורים על חלוקת ירושלים, הקים יחד עם השר לשעבר אורי אריאל, מתי דן, הרב בני אלון ז"ל ודויד'לה בארי את הפורום למען אחדות ירושלים. "ניהלנו קמפיין נגד התוכנית של אהוד ברק בקמפ דיוויד לחלק את ירושלים. זה הכניס אותי לתוככי מערך העשייה הפוליטית בירושלים, תוך כדי שנשאבתי עוד ועוד לתחום של גאולת קרקעות".

גאולה// "הבנתי שעטרת כהנים ועמותת אלעד, דויד'לה בארי ומתי דן, שהם המורים שלי, ממוקדים מאוד באזורים מסוימים והחלטתי להתמקד באזורים אחרים שרק משוגעים היו מוכנים ללכת אליהם. לימים זה הלך והתפתח".

הקרן// "בשנת 2006 הקמתי את הקרן לאדמות ישראל בסיוע של גומא אגייאר, שהיה שותף שלי לכל המהלך לגאולת קרקעות בהיקפים שלא היו עד אז. היום הקרן פועלת מהגליל ועד הנגב, בערים מעורבות כמו עכו, ביהודה ובשומרון בהיקפים שלא ציפיתי שנגיע אליהם. כל הרכישות שלנו, בלי יוצא דופן, התקבלו ואושרו. זכיתי להיות שליח שמוביל כמה מהפרויקטים החשובים בהתיישבות בירושלים".

סרט הוליוודי// אחד הפרויקטים שהוא גאה בו במיוחד הוא רכישת מתחם בית הברכה סמוך לאל־ערוב בגוש עציון בשנת 2007. "עסקה שלצורך ביצועה יצאנו במבצע בינלאומי חובק עולם באירופה, בארצות הברית ובישראל. איש מוסד בכיר לשעבר היה מעורב וסייע לנו. בשורה התחתונה במשך שמונה שנים, מתחת לפני השטח, הפרויקט התבשל. זאת העסקה הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. מדובר בכפר שלם של מבנים, שדות ומוסך. בדרך היו הרבה כאבי בטן, חששות וסכנת חיים, כמו גם קטעים מצחיקים. על העסקה הזאת אפשר לכתוב סרט הוליוודי שלם שברוך ה' נגמר בטוב. כיום גרות שם משפחות יהודיות ויש במקום נוכחות יהודית".

למועצת העיר// התמודד בבחירות המוניציפליות לעיריית ירושלים בשנת 2013 מטעם סיעת 'ירושלים מאוחדת' שהקים יחד עם שמואל שקדי, ומאז הוא מכהן כחבר מועצת העיר. "מולי התמודדה סיעת האיחוד הלאומי-הבית היהודי. הצעתי להם לרוץ ביחד, אבל הם סירבו".

שילוב מנצח// בבחירות 2018 התמודד שוב ונכנס לקדנציה נוספת במועצת העיר. "הבחירות האחרונות בירושלים וגם לכנסת בידלו מאוד את הציבור הלייטי, של המפד"ל הישנה והאליטיסטית, מהמחנה הערכי יותר לתפיסתי והפחות פוליטי ברמה של קומבינות. בבחירות האחרונות לעירייה הצלחנו להיכנס. המוטו של הרשימה שלנו הוא שילוב בין דתיים לאומיים לחרדים לאומיים".

בית לציבור הדתי// בשנה וחצי האחרונות מכהן כסגן ראש עיריית ירושלים. "אני אחראי על תחומים שחשובים לציבור שלנו, כמו מורשת ישראל. בעיקר להילחם בכניסה של התרבות הזרה והפיכת ירושלים לעיר רב־תרבותית. ומצד שני לתת אופק לציבור הדתי־לאומי בעיר, לעודד את המגזר להישאר כאן בירושלים ולתת לו את התרבות שהוא רוצה ואת התחושה שהוא רצוי ומבוקש ולא שדחקו אותו הצידה".

כמו כולם// אליבא דקינג, במשך שנים עשו על גבו של הציבור הדתי־לאומי תרגילים פוליטיים, חוסר תקצוב, חוסר תשומת לב לצרכיו ועוד. "ההמחשה הטובה ביותר היא שהבית היהודי מחזיק במנח"י - מנהלת חינוך ירושלים. בירושלים יש מנהל חינוך ערבי, חרדי וכללי. הציבור הדתי־לאומי על כל גווניו, מהלייטי ועד החרד"לי, נמצא או כבן חורג במנהל החינוך החרדי או כבן חורג במנהל החינוך הכללי. אין לנו מעמד משלנו. זו תעודת עניות, וככל שזה יהיה תלוי בי אמשיך להילחם על כך שאנחנו מגזר שעומד בפני עצמו, כחלק מעיר גדולה שיש בה שלל מגזרים. כמו כל מגזר, מגיע לנו מעמד משלנו".

אם זה לא היה המסלול// "מעריך שהייתי עובד בגוף ביטחוני שעסוק בשמירה על עתידה של ישראל".

ובמגרש הביתי

בוקר טוב// "אצלי אף יום אינו דומה ליום שקדם לו, חוץ משבת. במשך השבוע הכול תלוי בעבודה ובפגישות שנקבעות, בדרך כלל קם סביב השעה שבע בבוקר ואז יוצא למרוץ אחרי סדר היום. מאז ומתמיד אני מתנייד עם קטנוע וכך גם העוזר שלי בעירייה, אהרן רחמים. זה היה התנאי להעסקתו. אני מתרוצץ ברחבי העיר מצד לצד, מפינה לפינה, ובזכות האופנוע אנחנו מספיקים הרבה. מי שמסתכל ביומן שלי לפעמים לא מבין איך אני מספיק הכול. סוד ההצלחה של איש ציבור זה להגיע לציבור ולתת לו מענה כמה שיותר מהר". לישון הולך כמעט תמיד אחרי השעה אחת בלילה, "כך זוכים לעשות הרבה".

פלייליסט// "כמו כולם, אוהב לשמוע את ישי ריבו ואת חנן בן ארי. גם שירים של ארץ ישראל הישנה והטובה שקשורים לאהבת הארץ, שירים שעדיין נכונים להיום".

השבת שלי// "משלים פערים עם הילדים. חוץ מתפילות, פשוט לא יוצא מהבית כדי להספיק להיות איתם כמה שיותר".

דמות מופת// סבא מרקוס קינג. "היה איש נדל"ן, גבאי בית כנסת וחבר מועצת עיריית לונדון. כשנבחר הצליח לשכנע את חבריו למועצה להזיז את הישיבה השבועית של מועצת העיר מליל שבת ליום חמישי בערב, כדי שגם הוא יוכל להשתתף". וגם הרב שמואל אליהו, "שמראה לי כל פעם מחדש איך לא להתכופף בפני כל מיני לחצים ולעמוד על עקרונות וערכים".

מפחיד אותי// "חושך".

משאלה// "לזכות לראות את הגאולה בימינו ואת משיח צדקנו".

כשאהיה גדול// "סגן ראש עיריית ירושלים".

yosefpr@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו