עדי ארבל
עדי ארבל צילום: מירי שמעונוביץ

בזמן שאזרחי ישראל היהודים חגגו בסוכות, מסע פרסום חדש רץ ברשתות החברתיות הנושא את ההאשטג #Arab_lives_matter אשר מבקש לקרוא למניעת רצח אזרחים ערבים.

הקריאה לעצירת האלימות במגזר הערבי מוצדקת וראויה, אבל הבחירה דווקא במילים שמזכירות את הקמפיין האמריקני למאבק באלימות שוטרים נגד שחורים היא במקרה הטוב מטופשת ובמקרה הפחות טוב מרושעת. ראשית, משום שבעוד בארצות הברית הקריאה הופנתה נגד אלימות שוטרים, בישראל מדובר על עבריינים ערבים שרוצחים אזרחים ערבים. השימוש בסיסמה דומה מעביר מסר מוטעה למי שלא מכיר את המציאות הישראלית, כאילו גם בישראל יש תופעות של אלימות שוטרים קטלנית כלפי אזרחים ערבים.

שנית, מפני שבמקום להוביל למציאות שבה רשויות האכיפה ישליטו חוק וסדר במגזר הערבי הוא משחיר את שמה של ישראל בעולם, ולמעשה עתיד להגביל את הפעילות הנדרשת ממשטרת ישראל וכוחות הביטחון כדי לעצור את העבריינים הערבים ולאסוף את הנשק הלא חוקי במגזר הערבי.

אם הסיסמה הזאת הייתה רעיון של כמה אזרחים תמימים, ניחא. אבל מדובר על מיחזור של סיסמה שהגו בארגון 'יוזמות אברהם' כבר בחודש דצמבר האחרון. לנוכח הרציחות האחרונות במגזר הערבי קודם שוב המסר הזה על ידי הארגון ועל ידי מפלגת מרצ, שכבר 30 שנה לא מצליחה להתאפק מלהאשים את הצד היהודי בכל תחלואי הסכסוך.

למי שלא מכיר, נספר כי 'יוזמות אברהם' הוא ארגון דו־קיום המתהדר במטרה הנעלה לבנות "חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל" ועיקר מימונו מגיע מממשלות זרות. אלא שהדו־קיום שמבקש הארגון לקדם איכשהו מופנה באופן חד־צדדי כלפי הצד היהודי, כמעט ללא הטלת אחריות על החברה הערבית.

דוגמה מצוינת לכך אפשר היה לראות כבר בתחילתם של מאורעות תשפ"א, אז טען הארגון כי "האירועים המסלימים בישראל, במזרח ירושלים ובאזור כולו מדאיגים אותנו מאוד. לפחות בחלקם, אירועים חמורים אלה הם תוצאה של הסלמה מכוונת שמניעיה פוליטיים ומטרתה לסכל שותפות פוליטית בין ערבים ויהודים בהקמת ממשלה". לא פחות. אפס התייחסות למתקפות סרטוני הטיקטוק של צעירים ערבים נגד יהודים, להסתה על ידי אימאמים או לכל מעשה אלימות של ערבים.

שימו לב מי עוד הואשם על ידי אותו ארגון הנושא את שמו של אברהם אבינו, בפוסט שהועלה בחודש מאי: "בערים המעורבות קיים פוטנציאל מיוחד לעימות. 'הגרעינים התורניים' שהוקמו בשנים האחרונות בחלקן במטרה לייהד את הערים, מגבירים את המתח, העלול לגלוש לאלימות ואף להרג או רצח, כפי שראינו אמש בלוד. מנהיגי הציבור בערים המעורבות, יהודים וערבים כאחד, חייבים לפעול ביחד כדי למנוע הידרדרות ביחסים". במילים אחרות, כאילו לא מספיקה הסרת האחריות מהצד הערבי, ההאשמה מוטלת על הצד היהודי והלא אלים. דו־קיום? נשמע יותר כמו האשמת הקורבן. השתיקה החד־צדדית של ארגון הדו־קיום בנוגע לאלימות נגד יהודים נמשכה גם בחג, כשסוכות בלוד נהרסו לאורך החג על ידי פורעים ערבים. משרדי הארגון, אגב, נמצאים בלוד.

אופן הפעילות הצבוע של 'יוזמות אברהם' וארגוני דו־קיום נוספים מפריע לי לא רק כאזרח ישראלי או כבן הדת היהודית, אלא גם כמי שמאמין שהחברה האזרחית היא הפלטפורמה הראויה לפתור בעיות חברתיות ולקדם דו־קיום. רק שככה לא בונים דו־קיום. ככה לא בונים אחריות אזרחית. ככה רק הורסים את האמון ומלבים את הסכסוך.

הכותב הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו