הוועידה והמושבים הריקים באולם העצרת הכללית של האו"ם בניו־יורק
הוועידה והמושבים הריקים באולם העצרת הכללית של האו"ם בניו־יורק צילום: רויטרס

אולם האו"ם שבו התארח טקס הפתיחה של ועידת דרבן הרביעית בשבוע שעבר התאפיין בעיקר בכיסאות ריקים. 31 מדינות ממרבית יבשות העולם פשוט החרימו באופן מודע את הדיונים, אחרות לא טרחו להגיע. בין המדינות המחרימות: גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה, הולנד, אוסטריה, צ'כיה, סלובקיה, ניו־זילנד, אוסטרליה וכמובן ארצות הברית וישראל. רק מנהיג מדינה אחד, נשיא דרום אפריקה, נשא נאום רשמי, וגם זאת כנראה רק בגלל שהחסות לעצרת ניתנה על ידו. אפילו מזכ"ל האו"ם שלח איגרת פושרת והעדיף להדיר את רגליו מהאירוע.

מי שכן נשא נאום הוא שר החוץ האיראני חוסיין אמיר־עבדולחיאן שסימן יותר מוכל שמאז הוועידה הראשונה שהתקיימה לפני עשרים שנה – והייתה כינוס נוטף ארס ושנאה שכוון כולו נגד מדינת ישראל – לא השתנה דבר אצל אלו ששנאת ישראל נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם. מנגד, הוועידה הרביעית היא הוכחה ניצחת לכך שהעולם השתנה ושעמדתה של ישראל, שניהלה קרב מאסף בינלאומי ארוך, מתקבלת לא רק אצל ידידות קרובות כמו ארצות הברית אלא גם בין מדינות אירופה שלא תמיד מתייצבות לימין ישראל.

נזכיר שבשנת 2001 כינסה נציבות זכויות האדם של האו"ם ועידה לציון סוף האפרטהייד באפריקה. הכותרת הרשמית של הכינוס בדרבן הייתה אימוץ תוכניות נגד גזענות ברחבי העולם. אבל זו הייתה רק העטיפה החיצונית. הכנס הפך במהירות לאירוע שבו התקבצו מספר עצום של שונאי יהודים ושונאי ישראל תחת קורת גג אחת. בתחילתו, למרבה ההפתעה, עוד השתתפו בו ישראל וארצות הברית. אלא שמהר מאוד הבינו נציגיהן הדיפלומטיים כי בתום הכינוס עתיד לעלות להצבעה מסמך שקובע כי ישראל מואשמת ברצח עם, בטיהור אתני ובפשעי מלחמה נגד הפלשתינים. האירופים והקנדים ריככו מעט את המסמך אבל המסר היה חד וברור.

כשהם טעונים במסר הזה יצאו יותר מ־1,600 ארגונים אנטי־ישראליים ואנטישמיים לצעדות בעיר דרבן, צעדות שהגדירו את ה־BDS עוד לפני שבכלל ידענו מה הוא. צלבי קרס, כרזות אנטישמיות, הפצה מאסיבית של 'הפרוטוקולים של זקני ציון', והכול בחסות האו"ם.

"האנטישמיות חטפה את המאבק בגזענות"

מי שהוביל יחד עם משרד החוץ את המאבק נגד הוועידה, שכבר לפני עשור בגרסתה השלישית הוחרמה על ידי כ־15 מדינות, הוא שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן. את המלחמה הוא החל כבר בסוף שנת 2020 כשהאו"ם הצביע על תקציבו השנתי, ובאופן יוצא דופן ישראל וארצות הברית היו המדינות היחידות שהצביעו נגד הצעת התקציב משום שכללה תקצוב מיוחד לוועידת דרבן הרביעית.

"לפני עשרים שנה התכנסה ועידת דרבן במטרה להילחם בגזענות. כמו יוזמות אחרות של האו"ם, ועידת דרבן נוצלה על ידי מדינות וארגונים אנטי־ישראליים לתקוף את ישראל ואת הלגיטימציה לקיומה", אמר ארדן. "זכויות אדם לא מעניינות אותם והם הפכו את זה לפסטיבל שנאה. ישראל התנגדה ומתנגדת לכל תקציב שנועד לתמוך בחרפת ועידת דרבן - כולנו יודעים שכספים כאלה לא ישמשו לתמיכה בזכויות אדם אלא להפצת אנטישמיות ושנאה כלפי ישראל. לצערי, משאבי האו"ם מנוצלים ליוזמות אנטי־ישראליות כדבר שבשגרה. זהו חלק מההטיה הרחבה נגד ישראל בארגון".

"ועידת דרבן ייצגה בכיעורה את חטיפת המאבק בגזענות וחילולו על ידי שונאי ישראל ותומכי הטרור הפלשתיני שפגעו קשות במאבק האמיתי שיש לקיים נגד הגזענות. הפלשתינים וגורמים אנטי־ישראליים השתלטו על במה בינלאומית כדי לקדם אג'נדה אנטישמית ואני לא אתן להם לעשות זאת שוב”, הוסיף.

השבוע הוא יכול היה לחייך למראה האולם הריק. "יותר מ־50 שולחנות ריקים ועשרות רבות של מדינות שנעדרות מהאולם. בזמן שמציינים באו״ם עשרים שנה לוועידת דרבן האנטישמית - אולם העצרת הכללית כמעט ריק", סיכם ארדן בסיפוק. לדבריו, "המאבק שלנו חלחל לקהילה הבינלאומית והעולם הבין שאי אפשר להילחם בגזענות באמצעות הפצת שנאה לישראל ולעם היהודי".

גורם במשרד החוץ אומר לנו כי מדובר בהישג שבעצם רוקן את הוועידה מתוכן. "ועידת דרבן הפכה לביטוי הגרוע ביותר של האנטישמיות מאז מלחמת העולם השנייה וזכורה כך עד עצם היום הזה. הניסיון לשחזר אותה עשרים שנים מאוחר יותר כשל לגמרי. ארגונים שונים ניהלו קמפיין בניסיון מחודש להשחיר את פניה של ישראל – הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – ולא הצליחו. ישראל של היום חזקה יותר מכפי שהייתה לפני עשרים שנים, נרמלה יחסים עם מדינות ערביות באזור ותמשיך לכונן יחסים עם מדינות נוספות, ובעיקר – השקרים של דרבן 2001 צפו ועלו מאז שוב ושוב מעל פני השטח".

במקום שכנוע – גביית מחיר

"ועידת דרבן היא אבן הפינה לשנאה המודרנית נגד ישראל ולאנטישמיות בצורתה הנוכחית במאה ה־21", אומר לנו פרופסור ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor, ומוסיף כי "דרבן הייתה הזרז המרכזי לקמפיין הנוכחי נגד מדינת ישראל – שם הונחו היסודות לקמפיין ה־BDS, הלוחמה המשפטית וצורות נוספות של לוחמה פוליטית".

היסודות שהונחו בוועידת דרבן הראשונה מורגשים עד היום?

"בוודאי. ארגונים שמתיימרים לקדם זכויות אדם כגון Human Rights Watch, אמנסטי ואל־חאק היו מעורבים בניסוח ההצהרה הסופית שהשתמשה במונחים כמו אפרטהייד, רצח עם ופשעי מלחמה וקראה לחרם כולל במטרה 'להביא לבידוד מוחלט של מדינת ישראל'. בעשרים השנים שעברו מאז הארגונים הללו עדיין ממשיכים באותה אסטרטגיה, וקיום הוועידה בפעם הרביעית על ידי האו"ם נותן להם רוח גבית".

אן הרצברג, היועצת המשפטית של NGO Monitor ומי שמובילה את פעילותו באו"ם, מוסיפה כי למרות החרם הנרחב של מדינות העולם על הוועידה יש צורך בצעדים נוספים. "העובדה שמדינות רבות סירבו להשתתף באירוע המציין שני עשורים לוועידה האנטישמית היא התפתחות חיובית אך אינה מספקת", היא אומרת.

מה צריך להיות לדעתך הצעד הנכון מול האו"ם כדי למנוע את כינוס ועידת דרבן החמישית בעוד חמש שנים?

"הפעילות באו"ם שאמורה לעסוק במאבק בגזענות מבוססת באופן בלעדי על ההצהרה האנטישמית ועל תוכנית הפעולה האנטי־ישראלית של ועידת דרבן. מורשת דרבן על כל הצהרותיה צריכה להימחק ובמקומה יש להקים מנגנון שמקדם זכויות אדם אוניברסליות במקום שנאת יוקדת לישראל".

גם עורכת הדין ניצנה דרשן־לייטנר, יו"ר ארגון 'שורת הדין', חושבת שישראל צריכה לשנות את הקו המוביל את פעילותה בתחומי האנטישמיות והאנטי־ישראליות ולהפוך אותו לתקיף יותר: "אנחנו נמצאים בעידן שבו הגיע הזמן לאמץ פוליטיקה בינלאומית אחרת. אסור לנו להתחנן בפני מדינות כדי שיחרימו את ועידת דרבן. במקום זאת עלינו לתקוף את המדינות שכן החליטו להשתתף בה. הדרישה להימנע מהשתתפות בוועידת דרבן צריכה לכלול גם הסבר של ההשלכות כלפי כל מדינה שכן מתכוונת להשתתף. זו ועידה אנטישמית לכל דבר, וראינו כיצד לפני עשרים שנה היא הפכה מוועידה נגד גזענות לוועידה שמקדמת אנטישמיות ואנטי־ישראליות. כל מי שמשתתף באירוע הזה היה צריך להבין שהוא לוקח חלק בפסטיבל אנטישמי נוטף הרס ולהיות מתויג ככזה".

מה נאמר בפועל למדינות שכמובן יש לנו איתן יחסים דיפלומטיים אבל הן מתעקשות לקחת חלק בוועידות מסוג זה?

"על כל פעולה נגד מדינת ישראל במסגרת האו"ם ובכלל במסגרת בינלאומית אנחנו צריכים להבהיר לאותה מדינה שהשתתפה בה או נקטה אותה מה ההשלכות מבחינתו. אם בלגיה מתעקשת להשתתף, לדוגמה, בוועידת דרבן עליה להבין שהיא תשלם על כך מחיר שתנקוב מדינת ישראל באמצעות המערכת המדינית שלה. אנחנו לא יכולים ולא צריכים לעבור על הדברים הללו בשתיקה".

מה לדעתך צריכות להיות ההשלכות הללו?

"אני משאירה את קביעת המחיר או ההשלכות לממשלה. היא רק צריכה להבין שאי אפשר להשאיר את הזירה בלי תגובה ישראלית ובלי הבנה של המדינות השונות שישראל לא תעבור לסדר היום על פגיעה בה. מדינה שמשתתפת בוועידה שמטרתה להשוות את ישראל לשלטון אפרטהייד, להסכים עם השקר שהיא מבצעת רצח עם או פוגעת באופן מכוון בזכויות אדם, אך בה בעת עוצמת עיניים מול סוריה, איראן, מינאמר ומדינות אחרות שבהן כל הדברים הללו מתרחשים במציאות – צריכה להיות מתויגת כאנטישמית על כל המשתמע מכך".

את השינוי בגישה שצריך לדעתה להינקט מדמה עו"ד דרשן־לייטנר לתגובה של הפצצת מבנים ריקים בתגובה לירי רקטות לעבר ישראל. "כמו שמבחינה צבאית הגיע הזמן שישראל תפסיק לפוצץ בניינים ריקים בעזה או מטרות לא מאוישות או שטחים ריקים, כך מבחינה דיפלומטית ישראל צריכה להשיב מלחמה שערה וצריכה לעלות להתקפה. כל מי שרוצה לפגוע בנו באופן דיפלומטי צריך לשלם על כך מחיר. אנחנו לא יכולים להמשיך להוריד את הראש ולהיות גלותיים".

"יש לנו מדינה חזקה שרבים משחרים לפתחה. הרי, אם השתמשנו בדוגמה של בלגיה, ישראל לא באמת צריכה אותה. היא יכולה לנקוט נגדה באקט דיפלומטי שיבהיר לבלגים שבפעם הבאה יחשבו פעמיים לפני שהם מצטרפים ליוזמות אנטי־ישראליות. לא צריך להמשיך לשכנע בצורה יפה אלא להיאבק ולהתקיף במישור המדיני והדיפלומטי", היא מסכמת.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו