זוגיות
זוגיות צילום: istock

"אני לא יכולה להשאר איתו, אחרי כל מה שהוא עשה.

אני לא מבינה איך הוא עשה את זה? הוא לא חשב עלי.

הוא ראה רק את עצמו, כזה אגואיסט, לא חשב לא על הילדים, לא על הבית ולא עליי.

חשבתי שעכשיו, אחרי שהוא חזר בתשובה, אחרי שהוא עבר תהליכים נפשיים עמוקים במשך שנתיים, הוא סוף כל סוף יהיה הבעל שאמור להיות מדויק ותפור בידיוק עבורי.

אבל, אני לא מצליחה לשמוח בזה שאריה הוא בעלי.

לא משנה כמה טבלאות אני עושה של בעד או נגד להישאר עם אריה, אני פשוט לא מצליחה.

הכעס שלי עליו ותחושות העלבון גדולות יותר מכל משקל שתשימי לי מנגד" אמרה רותי בכעס.

" כל מה שהיא רצתה עשיתי, רצתה להחליף בית - הלכתי וביקשתי הלוואה מהעבודה והלכתי לקנות בית חדש, למרות שמבחינה כלכלית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה.

היא רצתה פעם בחודש שנלך לנופש זוגי - אני סוגר לנו כל חודש צימר או בית מלון בעיר אחרת.

היא רצתה שאני אעבוד על עצמי, שאהיה יותר רגיש ואמפתי - הלכתי לסדנה מיוחדת והתחלתי לעבוד על עצמי ויש לי לא מעט הצלחות בעניין...

אני כל הזמן סביבה, מכוונן אליה בכל כוחי וכלום לא עוזר. לא טוב לה.

היא כל הזמן טוענת שהיא לא יכולה לסלוח לי והיא רוצה להתגרש" התלונן אריה.

"רותי, אתם כבר כמעט שנה פה ואני מתבוננת טוב טוב בקשר שלכם וחשוב לי מאוד שתשימי לב!

בכל פעם את מוצאת איזה סיבה אחרת שהקשר שלכם לא יוכל להתקיים.

פעם זה היה חוסר הרגישות שלו, פעם זה כי הוא לא מחבק מספיק ובכל פעם גם היית מאוד נחרצת שאת מרגישה שאת רוצה להתגרש" אמרתי לה.

"נכון, אבל הפעם סוף סוף הבנתי את הסיבה שבגללה אני לא יכולה להמשיך לחיות איתו…." אמרה רותי

"רותי, בואי רגע נסתכל בצורה הגיונית: יכול להיות שאת תתגרשי ונגיד שהתסריט האופטימלי שלך יתרחש ותפגשי את הגבר המושלם שאת חולמת עליו..." התחלתי

"אני אגיד לך את האמת? מבחינתי אין לי בעיה גם לחיות לבד, זוגיות כבר לא מעניינת אותי" אמרה בכאב.

"את זה את אומרת עכשיו כי את לא מתמודדת עם תחושת הבדידות.

את צריכה לחשוב שתהיה לך התמודדות נוספת עם ילדייך, שהעולם שלהם יתפרק.

לא תהיה לך כל העזרה של אריה שעושה כמעט הכל בבית, וגם אולי שכשתביני איזו טעות עשית, כבר לא יהיה לך לאן לחזור, את ממש משחקת פה באש" אמרתי לה

"אני יודעת את כל זה.

בגלל זה לא התגרשנו עד עכשיו.

בשכל אני מבינה שלא כדאי" .

"תקשיבי רותי,

אני אסכם לך את זה בקצרה.

אני לא חושבת שאת רוצה להתגרש.

אני גם לא חושבת שאת לא רוצה להתגרש .

את בעצם לא בוחרת לא בגירושין ולא בנישואין.

מה שיש לך זו נעילה תודעתית על זה שאת חייבת להתגרש.

את כאילו מנסה לבחון את שני הצדדים, כי את מבינה מה הנזקים שייגרמו.

אבל התודעה שלך לא משוחררת לראות באמת את שני הצדדים לבחירה.

בחסידות זה נקרא דעת נוטה.

צריך להגיע לדעת שקולה.

כדי להגיע לבחירה צריך דעת רחבה, דעת שקולה שיכולה לראות 2 צדדים.

אבל אם הדעת היא נוטה לצד אחד וכאן ברור שהמאזניים לגמריי מוטות לצד אחד.

אז כל התודעה נוטה לצד הזה.

אז את חסומה לחלוטין לראות את הצד השני.

וכל מה שאת יכולה להגיד על הסיבות לגבי הצד השני זה עניינים חיצונים ותדמיתיים.

אין כאן עמידה אמיתית מול הצד השני.

האישיות שלך נעולה לגמרי על זה שאת צריכה לעזוב אותו" הסברתי והרגשתי כמה קשה לה להבין ולקבל את זה.

"אם הייתי רוצה להתגרש ממנו, הייתי עושה את זה מזמן, חיכיתי להרגיש את מה שאני עכשיו מרגישה חזק מאוד - אני מרגישה שאני בוחרת לעזוב אותו" אמרה בכעס

"זה לא נכון רותי, את לא במקום שאת באמת בוחרת לעזוב אותו.

את לא בוחרת בכלום.

את לא במקום של בחירה בכלל.

התודעה והאישיות שלך לגמרי נעולים בתוך צורך פנימי שיש בך לעזוב אותו, לכן כל המקום של הבחירה בנפש לא רלוונטי, אלו מילים חלולות" המשכתי להסביר לה.

"זה לא מסתדר לי, ואני לא מסכימה איתך.

אם הוא באמת באמת יצליח להרגיש אותי, אם הוא ממש יבין אותי, יבין את הכאב שאני מרגישה, את ההרס שהוא עשה.

אם הוא יבכה איתי, יצליח להכיל אותי כמו שאני רוצה, יצליח לשאת את הכאב שלי, אולי אז יהיה סיכוי שאני אצליח להיות איתו" המשיכה בכעס מלווה בכאב.

"אבל רותי, בואי רגע נשים את הבחירה של לעזוב אותו.

הרי מבחינה הגיונית אין שום הגיון בזה, נכון? את בעצמך אומרת שאין לך שום טענות כלפיו חוץ מהתובנות החדשות שמצאת עכשיו.

הוא מתייחס אליך בכבוד, הוא בנתינה אליך ובהתמסרות מלאה אז מה ההגיון שאומר לך לעזוב?

בשביל הדוגמא: תראי ילד קטן בן 5 שפתאום מחליט שהוא רוצה שוקולד.

הוא מתחיל להשתטח באמצע הסופר שהוא רוצה שוקולד.

את מנסה להסביר לו שהוא כבר אכל חצי חבילה, שזה לא בריא וגם שזה לא מגיע לו על ההתנהגות שלו.

לא משנה איזה הסברים תתני לו, הוא נעול תודעתית שהוא רוצה שוקולד וכלום לא יעזור.

הוא פשוט ננעל" הייתי חייבת להמחיש לה

"את אומרת שאני ילדותית ובגלל זה אני נעולה? ככה את מבינה מה עברתי איתו??" אמרה בעלבון

"לא אמרתי את זה.

פשוט חשוב לי שתביני, שלא עברת שום תהליך אמיתי שבעקבותיו הגעת לשיקול דעת והכרעה לכיוון של גירושין.

אני רוצה להגיד לך עוד משהו שאולי יהיה לך קצת הזוי לשמוע.

לדעתי הצורך שלך להתגרש, הוא צורך שקיים בך עוד לפני שהכרת את אריה.

הוא אפילו לא קשור אליו.

אני מרגישה שיש לך מקום שאת לא שלמה עם זוגיות בכלל.

לכן אם זה היה בעל אחר לגמרי, אז גם היית רוצה להתגרש" אמרתי והרגשתי את רמת ההתנגדות שלה עולה עוד שלב.

"אבל הסברתי לך למה אני רוצה להתגרש, זה בגללו, בגלל כל השקרים שלו וההסתרות ו.." לא יכלה להמשיך היא פשוט התחילה לבכות

"את כל כך צודקת.

הוא התנהג בצורה מחפירה שאסור לשכוח את זה לעולם.

חשוב לי שתביני שאני לא מנסה לשכנע אותך להישאר איתו רותי.

את באמת עושה כבר שנתיים מעל ומעבר לשקם ולהתמודד.

אף אחד לא יכול לקחת ממך את כל מה שעשית במסירות נפש בלתי רגילה.

אני רק רוצה לעזור לך שתצליחי לעבור תהליך להיות אדם בוחר.

אדם חופשי.

תני לי רגע ואסביר לך מה הם מנגנוני הנעילה הבולטים שיש לך שלא מאפשרים לך להגיע לבחירה חופשית בנפש:

מנגנון אחד: הציפייה לפיצוי. כל הזמן אני שומעת ממך שאת מצפה לפיצוי.

מתי הפיצוי הזה יגיע.

הרי, הסיבה שהסכמת להמשיך ולתת לו הזדמנות, זה שאת תקבלי פיצוי על עוגמת הנפש שהוא גרם לך.

כשאת מרגישה שאת לא מקבלת פיצוי, אז את בעצם לא יכולה לחיות איתו.

הפיצוי אצלך הוא מופשט לחלוטין, את כל הזמן מנסה להלביש על זה כל מיני דברים מוחשיים וכשהם מתגשמים, את משנה אותם כדי ששוב הוא לא יצליח להגיע למצב שהוא באמת יפצה אותך.

השימוש בציפייה שלך לפיצוי, זה הדבר בעצם ששולל ממך את הבחירה.

ברגע שאת מצפה ממנו לפיצוי, את בעצם אומרת שאין לך בחירה, שהדברים לא תלויים בך.

זה הכל תלוי באיך הוא יתנהג.

אם יפצה אותך כמו שאת מצפה אז שווה לך להשאר איתו.

בעצם אין לך מה לבחור פה, את הוצאת את עצמך מהבחירה כיוון שהעברת אליו את הכוח,

את בעצם תגובתית אליו.

במקום שהבחירה שלך תנבע ממקום פנימי שלך, הוא שוב הופך להיות המרכז.

בשביל לבחור בו, את צריכה להתבונן בו ולראות במה את בוחרת.

להביט ולהבין שיש לו הרבה חולשות וחסרונות ויחד עם זאת יש לו גם הרבה יתרונות.

נכון, יש לו הרבה דברים לעבוד עליהם, להשתנות ולהשתפר.

הוא בהחלט עובד על זה.

אבל מה שהכי חשוב להבין, שכל הדברים האלה שעליהם הוא עובד, הם לא אמורים להוות מחיצה בינכם, אלא הם דברים שדורשים עבודה שלו ושיפור בינכם.

השאלה שצריכה להעסיק אותך, זה האם את בוחרת בו.

אם את בוחרת בו באמת ולא בדמות מדומיינת, אלא ממש בו עם החוזקות, עם החולשות, או שלא

ורק אז תוכלי לשחרר את המנגנון הזה.

מנגנון שני: הכעסים שלך.

את מאוד כועסת ובצדק.

חשוב לי מאוד מאוד שתביני שאני חלילה לא שוללת ממך את הכעס שלך.

הוא מוצדק לחלוטין!!!

אבל הבעיה היא, שאת בטוחה שהכעס שלך מבטא את הרצונות שלך.

את מאמינה שהכעס שלך זאת הבחירה שלך.

אבל הכעס משמש עוד מחיצה בינך ובינו וככה את שוב מוציאה מהידיים שלך את היכולת לבחור.

זה בעצם לבוא ולהגיד שמה שמניע אותך לבחור (או יותר נכון לא לבחור) זה הכעסים.

ככה את הופכת להיות אדם בלי יכולת בחירה.

אם תצליחי לשחרר את המקום הזה של הכעס, זה יכול לשחרר את המנגנון של להיות מונעת מתוך כעסים.

"בדיוק בגלל זה אני חושבת שזה נכון עבורי להתגרש.

סוף סוף יעלמו לי הכעסים, יעלמו כל התחושות הרעות האלה שמלוות אותי מהיום שגיליתי את מה שהוא עשה" אמרה רותי בייאוש

"רותי, אני מבינה כל כך כמה קשה לך אבל את חייבת להבין שהכעסים לא אמורים להיות הבחירות שלך.

הכעסים אמורים להיות משהו שמתמודדים איתו אחרי שבוחרים.

גם אם תתגרשי ממנו, בסוף יהיו לך כעסים.

גירושין זו לא תרופה לכעסים.

זה אפילו יכול להוליד כעסים חדשים,

התרופה לכעסים זה להתמודד איתם.

בשביל זה צריך לבחור להתמודד איתם ולא להשתמש בהם.

ככה תוכלי להגיע להחלטה שאת רוצה לבחור סוף סוף עם מי את רוצה לחיות את החיים האלה.

האם את מעוניינת להיות איתו? לגדול כמשפחה? שיהיו לכם נכדים ויהיה לכם אושר ושמחה?

אם את בוחרת בזה, אז עכשיו את צריכה לחשוב איך את מתמודדת עם הכעסים שלך עליו.

ואפשר לטפל בהכל, גם בכעסים הכי גדולים.

אם התודעה שלך לא הייתה נעולה, אז הייתה לך אפשרות להגיע לבחירה אמיתית.

כי היית יכולה לראות את שתי האפשרויות מול העיניים ולבחור בצורה מושכלת.

מתוך מקום נפשי אמיתי שמאפשר דעה שקולה לבחירה.

בחירה אמיתית, משמעותה: שאת מחליטה שהוא יהיה בעלך ומהנקודה הזאת, אתם יוצאים למסע.

ואז, שניכם תצטרכו מאוד ברצינות לכבד את הבחירה שלכם ולהגיע למקום שהבחירה שלכם אחד בשני תוביל ליכולת לגשר על כל הכעסים והבעיות.

אבל הבעיה הרצינית שעומדת מאחורי המנגנונים האלה, זו הנעילה התודעתית.

את חייבת להכיר בה ולהתחיל לטפל בה.

כל עוד הנעילה קיימת, כל שחרור של אחד מהמנגנונים האלה, פשוט יוליד מנגנון חדש שיחזיר אותך בצורה אירונית לאותו מצב שאת לא יכולה לחיות איתו.

כשאת תקועה בתוך נעילה תודעתית, לא תוכלי לראות את אפשרויות הבחירה באמת.

את תעשי אפילו בצורה לא מודעת, הכל על מנת לפתח מנגנונים שיעזרו להפוך את המצב לבלתי אפשרי לבחירה.

בשביל לשחרר את הנעילה התודעתית, את צריכה לעבור שינוי תפיסה עמוק של מה זה זוגיות אמיתית, מתוקנת ונכונה.

זה בעצם לעשות סוויץ' בתפיסה שלך.

השינוי התפיסתי יכול להיעשות ברגע אחד.

זה ממש מתחת לאף שלך" סיימתי בחיוך בתקווה שהיא מבינה ומוכנה למהלך האמיתי של חייה.

"ממש מתחת לאף שלי? זה נראה לי בלתי אפשרי" המשיכה לבכות.

"זה בגלל שאת בטוחה שהתפיסה (הלא נכונה) שיש לך על נישואין היא חלק ממך,

את כל כך מזוהה עם התפיסה שלך, שאת לא מאמינה שאפשר לשנות אותה.

את מרגישה שהתפיסה שלך זה ממש את.

אז יש לי בשורה משמחת עבורך, אפשר לשנות תפיסות מגבילות, זה דורש ממך להיות:

בפתיחות, באמונה ורצון

לייצר שינוי אמיתי, עם הבנה מאוד מאוד חזקה שיצא לך מזה עונג אמיתי בסופו של דבר.

אני מבטיחה שאלווה אותך בתהליך ואעזור לך להגיע למקום הזה.

את מנגד חייבת להתמסר לטיפול בכל נפשך בלי לפחד שתאבדי את המקומות "הבטוחים" שאת מגנה עליהם."

סיימתי ושלחתי אותה לחשוב על הדברים, בתיקווה שלמפגש הבא היא תגיע עם פתיחות נפשית להתחיל בתהליך.

הטור נכתב בהשראת הרצאותיה המרתקות של הרב אליהו לוי

ברכה והצלחה!!

חנה דיין

בוגרת בית הספר הגבוה לתורת הנפש

MA טיפול זוגי ופרטני

מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר

קליניקה פרטית באזור המרכז

טלפון: 054-4480705

מייל: hanna.tipul@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו