הלחץ הציבורי הכריע את הכף. המצור על גבעת קומי אורי ליד יצהר
הלחץ הציבורי הכריע את הכף. המצור על גבעת קומי אורי ליד יצהר צילום: אלעזר ריגר

אפשר לומר דברים רבים על חטיבת דובר צה"ל, אבל מה שאי אפשר לקחת ממנה הוא היצירתיות. בכתבה שפורסמה ב'ידיעות אחרונות' במהלך חול המועד סוכות היצירתיות הזאת הגיעה לשיא חדש ומופרך במיוחד. לפני כשלושה שבועות נסקרה בטור זה המגמתיות בלחם שמחלק דובר צה"ל לעיתונאים הרעבים לסיפורים: העצמה מוגזמת של כל אישה שעוטה מדים או הועלתה בדרגה, הפיכת צה"ל לכור היתוך דו־לאומי ועוד. סיפורה של החיילת חני ברנשטוק משרת מגמה מובהקת נוספת של דובר צה"ל, אבל הפעם ההתלהבות קלקלה את השורה הכתובה.

תחת הכותרת הפשוטה והישירה "מהגבעות לחובשת צבאית", שמבהירה מיד מה המסלול הנכון של אזרחית כשרה בישראל, נגלל סיפורה של ברנשטוק, צעירה תושבת היישוב יצהר, שעשתה את שנות הילדות והנערות ביישוב תוך השתתפות במאבקים נגד חיילים ושוטרים שעסקו בפעולות הרס ופינוי כאלה ואחרות, המשיכה לפנימייה לנערות בסיכון וגילתה את האור כשהתגייסה לצה"ל, שם היא משרתת כיום כחובשת קרבית בחטמ"ר יהודה. הכתב אלישע בן קימון הולעט במסרים שכמו מאכילים בכפית את הקורא הנבער מי הם בני האור ומי חיים עדיין בחושך. "אלה שעליהם פעם הכי כעסתי, נהיו פתאום החברים שלי", היא מספרת על שוטרי מג"ב שעברו איתה את קורס החובשים בצה"ל. המעבר האידיאולוגי החד שעשתה בהחלטה להתגייס לצה"ל – גוף שלדבריה מגיל אפס היה משהו שלא מתקרבים אליו - היה החלטה של "יום אחד". ללמדך ששנים של עימותים מול כוחות שבאים להרוס או לחסום דרכים ביישוב שבו אתה חי וגדל, כפי שהיא מתארת, מתמוססות ברגע של התפכחות. עכשיו, כמובן, כשהיא במדי צה"ל ועברה למחנה הטובים והאמיצים, היא רואה הכול אחרת: "זה הרגיש לי מוזר להיות פתאום חלק מהמערכת, אבל לאט לאט הבנתי שאני כאן כדי לשמור ולא לפגוע באף אחד", וההתפכחות כמובן ממשיכה היישר אל האג'נדה הבאה בצה"ל – חיבוק דו־לאומי: "ככל שהזמן חלף נשברו לי המון מיתוסים, גם לגבי החיילים וגם לגבי פלשתינים, בעקבות שיתופי פעולה עם הסהר האדום". ברנשטוק חותמת את מסע ההמרה האידיאולוגי שעברה בווידוי שנראה כמעט מוכתב וסוגר את הפינה למי שטרם הפנים את המסר: "אני מצטערת שזרקתי אבנים וניסיתי להפריע לצבא בעבר. ברור לי היום שלא הייתי עושה את זה. אני כבר לא הילדה שהייתי, יש לי שאיפות אחרות ואמונות אחרות".

ניצולה הציני של הצעירה שהתגלגלה למסלול חיים לא פשוט לצורך קידום הרעיון שגורס כי מאבק למען ההתיישבות הוא חטא ותיקונו הוא גיוס לצה"ל, פלוס מע"מ של העצמת חיילת שהגיעה לצה"ל מההארד קור הדתי־מתנחלי, הוא מכוער ופוגעני. אבל אליו נוסף בכתבה הזאת גם זלזול באינטליגנציה של הקורא: "רוב התושבים הם מדהימים ומאוד שמחו על זה שהתגייסתי", מעידה ברנשטוק על תושבי יצהר. באמת, רן כוכב, דובר צה"ל? עברת אחד אחד ובדקת שרוב התושבים ביישוב בעל האופי התורני המובהק שמחים שבת היישוב מתגייסת לצה"ל? לא הצלחת לנסח התבטאות קצת פחות מופרכת? אבל הבטחנו יצירתיות בראש הטור, והבטחות צריך לקיים. אז הנה הסיבה שבעטיה, כך לדברי ברנשטוק, חל אצלה המפנה האידיאולוגי ממאבק מול חיילי מג"ב להצטרפות למחנה שנתפס בעיניה עד אז כעוין. היה זה בימים שבהם כבש מג"ב את קמפוס ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, לפני שנים אחדות. ברנשטוק נמנתה על הצעירים שהגיעו להיאבק באופן יומיומי בצעד הדרקוני, עד שהתרחש האירוע הדרמטי הבא: "הם כיבדו אותנו בשוקו, ופתאום קלטתי שהשד לא נורא כל כך", היא מספרת על חיילי מג"ב. ובכן רבותיי, שוקו. מתברר שהאידיאולוגיה של המתנחלים כל כך רדודה וחסרת שורשים עד שהמפלס שלה מגיע רק לכדי גובהה של כוס שוקו. חברים יקרים בחטיבת דובר צה"ל, יכולתם להתאמץ קצת יותר ולמכור אותנו בנזיד עדשים. זה אולי היה קצת יותר משכנע.

סוף הדבקות לנצח

ביצהר היו מי שהזדרזו להפנים את המסר מהכתבה הנ"ל והציעו לחלק שוקו לחיילי מג"ב בעמדת הכניסה לגבעת קומי אורי ביישוב. אם לשוקו יש כוח מאגי להוריד חומות, הם סברו, הרי שאולי הפתרון הזה יועיל גם בכיוון ההפוך ויסייע להסרת המצור שהטיל צה"ל על השכונה בדיוק לפני שנתיים. אבל בינתיים גלגלי הצדק התחילו לנוע בחריקה איטית, ותושבי השכונה הנצורה התבשרו השבוע כי צפויות הקלות באיסורי הכניסה לגבעה, וייתכן כי בעתיד הנראה לעין ההקלות יתרחבו לכדי הסרת ההגבלות לחלוטין. יודגש כי בניגוד לפרסומים חגיגיים שיצאו בכלי התקשורת צו שטח צבאי סגור שהוטל לפני שנתיים על הגבעה עדיין לא בוטל, מה שמאפשר למג"ב להמשיך לחסום אזרחים שאינם תושבים מלהיכנס אליה. לתושבים עדיין לא ברור האם וכיצד יעזוב כוח מג"ב את הגבעה, אולם בשמחת תורה כבר הורגשה הקלה מסוימת בטבעת החנק שהוטלה על תושבי השכונה בשנתיים האחרונות. בית הכנסת של תושבי קומי אורי נמלא תושבים שהגיעו מחוץ לשכונה, ולראשונה הצליחו לעשות את הדרך ללא הפרעת שוטרי מג"ב שמוצבים בעמדת הכניסה למקום. אנשים, נשים וטף זרמו בליל החג לבית הכנסת וקיימו בו הקפות כהלכתן תוך התרוממות הרוח, כולל קידוש ביד רחבה.

ההקלות המובטחות הן נקודת שיא במאבק סיזיפי שקיימו משפחות הגבעה ותומכיהן מזה כשנתיים. הטלת מצור על אזרחים – שמשמעותה היומיומית הייתה בין השאר כי בני משפחה לא יכלו לבקר את קרוביהם בגבעה, הורים לא יכלו להזמין שמרטפות כדי לצאת בערב או להזעיק כל בעל מקצוע אחר שנזקקו לו – היא כלי דרקוני וחסר תקדים שבו השתמש צה"ל. גם בערב חג הסוכות האחרון מנעו שוטרי מג"ב מתושב הגבעה להכניס לשטח ביתו דפנות לסוכה בטענה כי מדובר ב"חומרי בנייה", שכן בנייה מכל סוג היא פעולה שאסורה בכל שטח הגבעה. גם כפרים או שכונות של פלשתינים שבהם מתגוררים טרוריסטים או שיצאו מהם מחבלים לא זכו לטעום את טעמה של ענישה קולקטיבית מהסוג הזה. בצה"ל ניסו לטפול על התושבים האשמות שונות באשר לעימותים שהתרחשו עם כוחות הביטחון ולתלות בכך את ההחלטה למרר את חייהם במשך תקופה ארוכה. התושבים ניצבו לבדם מול חזית של ממסד עוין, סיקור תקשורתי שמשחיר את פניהם וחיי יומיום בלתי נסבלים שכללו גם התעללות פיזית על ידי שוטרי מג"ב. עם כל זה הם ניהלו מאבק סיזיפי ועיקש, שידע עליות ומורדות, והביא להישג הנוכחי של התחייבות להתרופפות נוכחות מג"ב במקום עד כדי הסרתה המוחלטת.

המאבק כלל גם ביקורים של רבנים, אישי ציבור וחברי כנסת שהגיעו לגבעה והביעו את מחאתם על השימוש בכלי של מצור נגד התושבים. "מה שמתרחש בקומי אורי בשנתיים האחרונות הוא בלתי מתקבל על הדעת", אמר יו"ר מפלגת הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. "זו ענישה קולקטיבית אכזרית שאין לה מקום במדינת חוק". חבר הכנסת יצחק פינדרוס, איש מפלגת יהדות התורה, קרא גם הוא להפסיק מיידית את המצור לאחר שהגיע למקום ושמע מפי התושבים על חייהם תחת ההגבלות. "יש כאן משפחות שחיות במקום וצריך לתת להן לחיות בתנאים נורמליים, כמו כל אדם אחר במדינה", דברי פינדרוס, שהבטיח להפעיל לחצים על הגורמים הרלוונטיים. רבני ארגון 'הארץ הטובה' שהגיעו למקום עודדו את התושבים והצהירו: "עימכם אנחנו ועימנו אתם. אנחנו רואים אתכם כחבורה שלנו שבונה ומיישבת את הארץ". הרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה, ביקר גם הוא בשכונה וקבע: "אסור לאף אדם להתנגד להתיישבות יהודית בארץ ישראל".

במערכה שנראתה כמעט חסרת סיכוי, מול שימוש באמצעי שהפר זכויות יסוד של משפחות שלא עשו שום מעשה פלילי, ניצחה לבסוף הדבקות במטרה ובחירתם של התושבים להפעיל לחצים מכל כיוון אפשרי כדי לעורר מודעות לעוול שנעשה להם, במקום לעסוק בניסיונות לטהר את שמם מההאשמות שביקשו לטפול עליהם. אולי גם על רקע הפרעות שפקדו את ישראל השנה התברר למקבלי ההחלטות שמדובר בהעסקת כוח חיוני לוחם של מג"ב במשימה מיותרת ולא סבירה, וגם זו סיבה לרדת מהעץ שטיפחו במשך שנתיים. כך או כך, משפחות קומי אורי מצפות כעת לראות את התממשות השינוי בפועל, ומבטיחות כי מרגע שיתאפשר להן "הגבעה תגדל וייבנו בה עוד בתים רבים".

Hagitr72@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו