בית המשפט לחוקה בבלגיה דחה את עתירת הקהילה היהודית בבלגיה כנגד החלטת בתי הפרלמנט הבלגים במחוזות וולניה ופלנדריה מלפני כשנתיים וחצי וקבע כי "החלטות הפרלמנטים הבלגיים בנושא שחיטה כשרה חוקיות ואינן נוגדות את החוקה הבלגית''.
לפי בית המשפט, חל איסור לבצע שחיטה כשרה במחוזות וולוניה ופלנדריה שבבלגיה.
כזכור, בעקבות העברת החוק נגד השחיטה בשתי המחוזות בבלגיה עתרה הקהילה היהודית לבית המשפט החוקתי בבלגיה בטיעון כי חקיקה זו נוגדת את החוקה הבלגית והאירופית. ביהמ"ש לחוקה בצעד תקדימי העביר את חלקה של העתירה בנוגע לחוקת אירופה לבית המשפט לזכויות אדם של האיחוד האירופי בלוקסנבורג.
לפני כעשרה חודשים פסק בית המשפט בלוקסמבורג כי החלטת הפרלמנט הבלגי לאסור שחיטה כשרה בשני מחוזות במדינה, וולוניה ופלנדריה, אינן נחשבות לפגיעה בחופש הדת ע"פ חוקת האיחוד האירופי והן תקפות וחוקתיות.
היום (ה') בית המשפט לחוקה בבלגיה החליט ליישר קו עם החלטת הפרלמנטים לפיה חל איסור לבצע שחיטה כשרה במחוזות וולוניה ופלנדריה וכי אין באיסור שום פגיעה בחופש הדת ע"פ החוקה בבלגיה, שכן אם היהודים חפצים בשחיטה עצמאית עליהם לשחוט תוך הימום הבהמה, עובדה הנוגדת את ההלכה היהודית.
נשיא 'ועידת רבני אירופה' ורבה של מוסקבה הרב פנחס גולדשמידט אמר כי: "למרות שאנו מאוכזבים מפסיקת בית המשפט, אנו בהחלט לא מופתעים. פסיקה זו מאשרת את האיסור על שחיטה דתית ומעמידה את בלגיה עם אותן מדינות מעטות אחרות שאיסורן על שחיטה נובע מהתקופה הנאצית".
עוד הוסיף הרב גולדשמידט כי "הסרת היכולת של הקהילה היהודית להיות עצמאית, מעבירה מסר ברור לגבי האופן שבו רואים את יהודים בבלגיה וכיצד השלטונות רואים את עתידם. ההשפעה היא עצומה ומזיקה ליהודי בלגיה במיוחד אך יש לה השלכות גם לאירופה כולה. חדשות לבקרים אומרים לנו מנהיגי אירופה שהם ילחמו בנחישות כדי שהקהילות היהודיות יחיו ויצליחו באירופה, אך הם אינם מספקים אמצעי הגנה לאורח חיינו. אירופה צריכה לשקף את סוג היבשת שהיא רוצה להיות. אם אכן ערכים כמו חופש הדת הם חלק בלתי נפרד, ממה שמערכת החוק הנוכחית אינה משקפת זאת, ויש לבחון אותה בדחיפות.
"כעת, כשהסתיים ההליך המשפטי, אנו מקווים כי חברי פרלמנט ינהלו קשר משמעותי עם הקהילות הדתיות, ותקוותנו היא שיהיה ניתן לאפשר את הליך השחיטה בבלגיה בקרוב. אנו נמשיך לעבוד שכם אל שכם עם נציגי הקהילה היהודית הבלגית בכדי להציע את תמיכתנו בכל דרך שנוכל ולהוקיר את העבודה שהשקיעו בניסיון לבטל את האיסורים הללו בשלוש השנים האחרונות''.
הרב אברהם גיגי שהיה בין העותרים אמר כי ''זו החלטה המאמצת אפליה שמדיף ממנה ריח רע של אנטישמיות - הקביעה כיצד נשחט היא התערבות גסה בחיים היהודים והעובדה שהם מפנים אותנו למדינות אחרות כדי לצרוך בשר כשר מקוממת ומזלזלת כאחד'''.