העיתונאי נחום ברנע מבקר את נסיעת ראש הממשלה נפתלי בנט לעצרת האו"ם בניו יורק, ואת החלטת בנט לתקוף את בכירי מערכת הבריאות הישראלית כשהוא נמצא מעבר לים.
"הדבר הטוב ביותר שאפשר לומר על נסיעתו של בנט לניו־יורק הוא שהייתה מיותרת...", כתב ברנע בטורו בעיתון ידיעות אחרונות, ''בנט ידע שלא ימצא בניו־יורק מנהיגי מדינות להיפגש איתם. רובם הסתפקו בנאומים בזום, בגלל הקורונה".
לדברי ברנע, בנט מתקשה להשתחרר מהצל של נתניהו. ''הוא הגיע לעצרת כדי לתקוע סיכה במפה, תמונה באלבום. נתניהו היה שם? גם הוא יהיה. הוא ביקש לקבע בתודעת הישראלים את העובדה שהוא ראש הממשלה, מלא־מלא, הוא ולא אחר''.
באשר למתקפה על בכירי משרד התקשורת, ברנע מסביר שבנט צודק לגופו של עניין, "לאורך שתי שנות הקורונה מנהלים גורמים בצמרת המשרד קמפיין תקשורתי אנונימי, מוטה, מניפולטיבי, שמטרתו אחת – להוציא אותם בסדר מהסיפור הקשה הזה. הם מבקשים קרדיט על כל מה שמצליח, ומסירים מעצמם אחריות על כל מה שנכשל''.
''במוקד הוויכוח עמדו שאלות אחרות. החשובה שבהן: המדיניות במוסדות החינוך. מה עושים כאשר ילד בכיתה מאומת לקורונה? משרד הבריאות דרש להכניס את הכיתה כולה לבידוד; בנט דרש לשלוח את הילד הביתה ולהסתפק בבדיקות. בכל עמדה היה הימור: כפיית בידוד על מאות אלפי ישראלים בריאים מצד אחד, עלייה במספרי החולים מצד שני. 'לא תאמין איך הפקידים הלכו לו על הראש', אומר גורם בלשכת ראש הממשלה''.
לטענת ברנע הביקורת של בנט נגד משרד הבריאות בתדרוך שנתן בניו־יורק "הייתה שגיאה של דרדק: הציבור לא אוהב פוליטיקאים שמכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ. העלבון מופרך, כמובן. הוא מזכיר בדיחות על אמהות פולניות, שנושאות את עלבונן אלי קבר. מה יחשבו על שרון אלרעי באו"ם? לא יחשבו. ובכל זאת, הנזק נעשה".