תמונת השבוע
תמונת השבוע צילום: שייע דייטש

א. גשם שלנו

מדי חג מזה שנים רבות, אני יוצא רגלית משכונתנו 'מארינה רושצ'ה' אל עבר בית הכנסת 'בלשוי ברוניא', כדי להתפלל תפילת אחת במחיצתו של הרב קוגן היקר, לשמוע ממנו את 'ברכת כהנים' הנאמרת מפיו באהבה גדולה, ולחוות התוועדות חסידית במחיצתו.

השנה היה זה ביום שלישי, חג 'שמיני עצרת'. לאחר התפילה עליתי יחד עם כולם לסוכה שבקומה הרביעית, הרב פותח בקידוש ומתיישבים מיד לסעודת החג.

יש משהו באווירה של סוכות, ואולי זה בגלל ריח הסכך הרענן מהגשם, הגורמים לזיכרונות שמציפים את המארח הנכבד, והוא שופע מהם תוך כדי חלוקת חלות וגעפילטע פיש, והרבה משקה לחימום הגוף, אך בעיקר לנפש.

"ילד קטן בבית כנסת כלשהו, ראה את אביו מתפלל בדביקות את 'תפילת הגשם', כפי שהתפללנו היום לפני תפילת מוסף. 'אבא, הרי כבר יורד גשם' - פנה הילד לאביו בתמימות. והאב עונה לו 'אכן, אבל הוא לא שלי, אני מתפלל לגשם המיועד בעבורי..." כך מספר הרב קוגן במהלך הסעודה, שנהפכה חיש להתוועדות חסידית.

היו עוד דיבורים וסיפורים. אך מיהרתי לחזור, עבודה רבה מחכה לקראת ליל שמחת תורה. ובדרך הרהרתי רבות על המסר מהסיפור. לדעת לזהות מה ששייך לנו, לדעת להסתפק בו, להודות ולהתפלל להקב"ה שישפיע עלינו ממרומים את השפע שייעד והתאים לנו.

ב. הקפה אחת

אלו מהחוויות שקשה לתארם, ורק מי שזכה להשתתף בה מבין במה מדובר. כל ניסיון של תיאור המחזה, יחטא אל האמת שבאווירה.

הזמן כבר לאחר חצות הלילה, שיירה של יהודים אוחזים בעשרים ספרי תורה וצועדים בסך, עד לרחוב 'סושובסקי-וואל' מרובה המסלולים, שחובר מזה מספר שנים לאוטוסטראדה של ה'קלאצו' - אחת הטבעות של בירת רוסיה, רחוב שגם בשעות הקטנות של הלילה חולפים בו אלפי מכוניות.
ליל שמחת תורה - החג בה"א הידיעה של יהודי רוסיה.

ההקפות הרשמיות הסתיימו לפני כשעתיים, סעודה ביד רחבה נערכה לכל הקהל, וכעת שוב יוצאים להקפות - מנהג בלעדי שהנהיג כאן הרב שליט"א לפני שנים רבות. אני נזכר בפעם הראשונה כאשר יצאו עם ספרי תורה ורקדו למרגלות חזית הבניין הגדול, ולפני מספר שנים החליט הרב לצאת לרחוב הגדול הסמוך. רוקדים שעה ארוכה וחוזרים.

״השנה, ההקפה ברחוב תהיה ההקפה הראשונה מתוך שבע ההקפות" - הכריז הרב מיד בהתחלה.
השירה שהחלה בתוך אולם בית הכנסת, ממשיכה בכל עוצמתה. בראש צועד הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א עם ספר תורה קטן בידיו, זה כבר לילה שני ברציפות כמעט ללא שינה, אך קולו עולה והמרץ רק גובר.

רקדנו בשטח רחב, ואז הצעתי לכבוד הרב להמשיך את ההקפה הלאה. לא לחזור באותו מסלול. הרב הסכים לרעיון, הקהל הצטרף, הקפנו את הרחוב מסביב; לא היה מאושר ממני, עת התהלוכה עברה מתחת לבניין מגורנו, שבנו לבית הכנסת, המשכנו לרקוד עד 4 לפנות בוקר!

ג. 'פאראד' בסתיו

כולי תקווה שאני לא מגלה כאן סוד צבאי: ברחוב 'פערווע-וישסלאבצב-פראולוק', בחצר אחד המבינים השייכים לאוניברסיטת 'מיט' שבשכונתנו, לומדים בתקופה זו עשרות צוערים מדי יום במשך שעות ארוכות, ומרגילים את עצמם לצעידה צבאית. מפקדים מבוגרים חמורי סבר סובבים ברוב חשיבות, זורקים הערות ומפזרים פקודות, והצעירים שבקושי התרגלו למדי הצבא, מגייסים את כל כוחם לתפקיד הרם והחשוב.

אני עובר עם ילדיי בדרך לבית הכנסת המרכזי השוכן ברחוב הסמוך 'ווטורוי-וישסלאבצב-פראולוק', ויצא לנו לדון ביחד למראה התרגילים ולמשמע הקולות. מדוע כל זה נערך דווקא כאן - אין לי הסבר, אך גונבה לאוזניי השמועה, כי הלימודים נערכים בתקופה זו כדי להכין את החיילים לקראת ה'פאראד' הגדול ב"חג הנצחון - 9 במאי", שכן מזג אוויר בחודש זה - תקופת הסתיו, דומה יחסית למה שקורה בדרך כלל בתקופת האביב בו חל החג - וכך מכינים אותם לעמוד שעות ברוחות ובמזג אוויר דומה, לקראת שעתם הגדולה בהופיעם קבל עם ובראשם הנשיא פוטין.

עם ילדיי למדתי מזה קצת מוסר השכל, כי את ההכנות לחודש אלול וראש השנה בשנה הבאה, לא נשאיר לרגע האחרון, אלא כבר עכשיו, באווירה המתאימה, נתכונן לכך, בהוספה בלימוד ובמעשים טובים.

ולתמונת השבוע:

הוא לא הכין אותי מראש, אך כך לפתע פתאום שבק חיים והפסיק לעבוד. הוצאתי והכנסתי שוב את התקע לשקע, ניסיתי בשקע אחר, אפילו נתתי כמה מכות קטנות, אבל כלום לא זז. הנורה האדומה הקטנה נותרה כבויה, ושני סלילי הספיראלה נשארו קרים. זה קרה ביום ראשון, לאחר שסיימנו להכין עליו חביתות בבוקר ולחמם דגים ואורז בצהרים, ולקראת העמדת סיר גדול של מרק, כמו מדי ערב, כדי להאכיל את האורחים הרבים הפוקדים את הסוכה הגדולה.

'לתקן לא שווה את הכסף' אמר לי מומחה שהזעקתי במקום. ובצר לי נפרדתי ממנו, לקראת החלפתו במשהו חדיש ומהיר יותר.

תוך כדי שאני מעביר אותו למנוחת עולמים, נזכרתי במסלול חייו, כשהחל לעבוד בשירות איגוד הקהילות, לפני כשני עשורים, עם בחורים שנשלחו לקהילות יהודיות קטנות להכין את חג הפסח בערים מרוחקות ברוסיה. אחר כך שימש אותי בבית, בתקופה שלא היה לנו מטבח מסודר, הוכנו עליו בבית הכנסת מזון להתוועדויות שונות, ומזה שנים רבות הוא משמש אותנו נאמנה מדי חג הסוכות.
כך חולפת לה תהילת עולם של כיריים חשמליות…

גוט שבת
שייע

—-

שייע דייטש, משלוחי חב"ד במוסקבה ומנהל מרכז החסד היהודי