כשנה לאחר ששבה עם משפחתה מארצות הברית מתארחת אשת התקשורת סיוון רהב מאיר באולפן ערוץ 7 לשיחה אקטואליה, יהדות, קורונה ועוד כמה.
על עצם ההחלטה לשוב לישראל מתארת רהב מאיר את הנתונים המדאיגים באשר לתחלואה בארה"ב שמספר הנפטרים בה מהמחלה מוריד את ממוצע תוחלת החיים במדינת הענק. נתון זה ואחרים מביאים אותה למסקנה שההחלטה לחזור לישראל הייתה נכונה ובמקומה.
גם ממקום מגוריה בישראל ממשיכה רהב מאיר לשמור על קשר עם הקהילה בארה"ב באמצעים הטכנולוגיים אותם היא מקפידה להגדיר ככאלה שלא יהוו חלופה למפגש האמתי והבלתי אמצעי, אך בכל זאת יש בהם מעין הקדמת תרופה למכה, כפי שהגדיר זאת הרב יונתן זקס ז"ל כשהתייחס ל'זום' שהומצא לפני פרוץ הקורונה ובלעדיו ההתמודדות עם הנגיף הייתה קשה פי כמה וכמה. כך גם היכולת של יהודי ארה"ב והעולם לשמור על קשר ישיר עם ישראל דרך הטכנולוגיה המתקדמת.
על התקשורת היהודית שהיא מובילה בתקופה האחרונה במקביל לעבודתה בערוצי התקשורת הרגילים, ערוץ 12 וגלי צה"ל, אומרת רהב מאיר כי תחושתה היא שהניו מדיה היא הכלי העדכני להיות רלוונטי עם מסרים ותפיסות עולם בהם היא מאמינה. כשהחלה בדרכה זו סברה שהקהל שיתעניין ברעיונותיה על פרשת השבוע יסתכם בבודדים, אך התברר שהציבור הרחב צמא לתכנים הללו ותכנים הללו מגיעים למיליונים בארץ ובחו"ל.
העיסוק שלה במאחורי הקלעים של תעשיית התקשורת, היא אומרת, מותאם לדור הנוכחי הדורש ומבקש שקיפות וכבר אינו רואה באיש התקשורת את האדם המעונב שבא להעביר מידע ולחדש, אלא רוצה להכיר את מה שמאחורי הדברים, את השיקולים שאיתם נבנית תכנית תקשורתית ולא פחות מכך גם לדעת איזה שאלות לא נשאלו באולפן ומדוע.
רהב מאיר מתקוממת על הגישה הרואה בכיוון בו בחרה להביע את עמדותיה בסוגיות היהודיות דרך אמצעי התקשורת השונים כיוון רבני ויש הרואים בה אף רבנית או רבנית בהתהוות. לטעמה גישה זו מוטעית ואינה נכונה כלל ועיקר שכן אין לה לא הידע ולא הכלים להיות רבנית אלא שהיא בסך הכול עיתונאית המנצלת את יכולותיה להבאת דבריהם של רש"י והרמב"ם למדיות העכשוויות ולא להותיר אותם בספרייה.
ברוח הימים הללו מוצאת את עצמה רהב מאיר מותקפת בידי סרבני החיסונים. היא בסך הכול ביקשה לחזק ולומר בדרכיה שלה את האמירות של אנשי המקצוע והרבנים וקראה להתחסן, אך הופתעה לגלות את עצמת ההתנגדות שעוררו דבריה. לדבריה אין לזלזל בשאלות שמעלים גופים ואנשים כאלה ואחרים על החיסונים ועל הקורונה בכלל, אך מעל לכל זה יש לראות את תוצאות המחקרים הבינלאומיים ואת התוצאות המעשיות של חיסון האוכלוסיה בישראל. לעומת זאת, היא מעירה, כי עצוב לה לגלות שהמדיה החברתית והניו-מדיה הפכו פלטפורמה שהפכה כל אדם למומחה מגיפות, וככזה הוא מביע עמדות נחרצות ותוקף בנחרצות את הסבורים ההיפך ממנו.
בדבריה היא מדגישה כי אין בה כל שנאה כלפי מתנגדי החיסונים, על אף שבעיני רבים מהם זו דעתה עליהם. היא סבורה שיש להקשיב לדבריהם ולשאלותיהם ולהשיב להם באופן רציני ושקול.
מיזם נוסף אותו מובילה רהב מאיר הוא מיזם ההכנה לבנות מצווה 'נפגשות'. המניע ליציאה לפרויקט זה הייתה ההבנה שבעקבות הקורונה בנות המצווה צפויות לאבד לחלוטין כל סממן להפיכתן לבנות מצווה, זאת בעוד הבנים גם אם לא יזכו באירוע באולם נוצץ יעלו לתורה והאירוע יצוין בדרך זו או אחרת.
מיד לאחר הפניה הראשונה השיבו לה כארבע מאות בנות מצווה שהאירוע התבטל להן ורהב מאיר יצאה לדרך ללימוד משותף. באירוע הסיכום היו 600 בנות שהגיעו לכותל לאחר סדרת מפגשים איתה ועם אישים כאלה ואחרים לבקשתן של הבנות. אני רואה שחשובות להם מיומנויות תקשורת ואנחנו עובדות יחד על כתיבה של דברים סדורים, ראיונות ודיבור בפני קהל כחלק מהתבגרותן האישית והנפשית של הבנות.
מכאן נסובה השיחה עם סיוון מעט גם לאפיק הפוליטי. האם הרוח הטובה שהיא מבקשת להקרין עוברת גם ממסדרונות הממשלה החדשה? "אנחנו עדיין בעיצומו של משבר פוליטי חמור", היא משיבה ומסבירה שעדיין התיקו בין הגושים עדיין איתנו והאתגר הוא לא להשיג 61 אלא להגיע לממשלה בת 70 או 80 מנדטים שלא תהיה תלויה בגורמים קטנים כאלה ואחרים. לטעמה הרוב הנדרש הזה שאינו מושתת על כיפופי ידיים בין שני הגושים הוא הקונצנזוס הציוני יהודי של העת הזו.
על יחסה של התקשורת לממשלה סבורה רהב מאיר כי יש חלקים בתקשורת שמאתרגים את הממשלה בהחלט, כי הם חשים "ריפוי" ומתעלמים מחצי מהעם, אבל לאחרונה כמעט מדי בוקר ניתן למצוא גם מאמרי ביקורת חריפים ביותר מעל דפי העיתונות החל מההתמודדות עם הקורונה ועד לנאום בנט באו"ם שזכה ועדיין זוכה לביקורות תקיפות מאוד. "אין לי פתרון קסם, אבל כישראלית אני אומרת שמגיע לכולנו משהו טוב יותר", היא אומרת ולא מקנאה בחבריה לאולפנים שמעלים את הטונים והופכים את הוויכוחים ביניהם לחדשות עצמן.