בשבוע שעבר הודיע נשיא ארה"ב על מינויו של תומס ניידס, מי שבעבר היה סגן מזכיר המדינה לניהול ומשאבים, לשגריר בישראל. על אישיותו והצפי למאפייני פעילותו כשגריר שוחחנו עם פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ארה"ב וישראל, המכיר את ניידס ולא פחות את משמעות תפקיד השגריר האמריקאי בישראל.
"הוא הרבה יותר איש עסקים מאשר דיפלומט. הוא היה מעורב בממשל קלינטון במו"מ על הקמת אזור סחר חופשי עם מקסיקו וקנדה", אומר פרופ' גלבוע ומציין כי בתפקידו כסגן מזכיר המדינה לא עסק ניידס בדיפלומטיה.
"הוא איש הזרם המרכזי של המפלגה הדמוקרטית. הוא יהודי שנשוי לנוצריה, הוא התחתן בטקס נוצרי, יש לו שני ילדים. הוא נולד במדינת מינסוטה. עיקר העבודה שלו הייתה בבנק מורגן-סטנלי. הוא היה יו"ר הבנק, כך שיש לו הרבה מאוד ידע עסקי ופיננסי. הוא ביקש להיות שגריר בישראל. היו עוד מועמדים והוא נבחר".
"בשבוע שעבר הוא היה בשימוע בסנאט כמו כל מינוי דיפלומטי דורש שימוע בסנאט", מציין פרופ' גלבוע ומספר על כמה מהתשובות שהשיב ניידס לשאלות שעלו בפניו בשימוע: "הוא ענה בצורה סבירה וייצג את עמדות הממשל באופן שבו גם רפובליקנים וגם דמוקרטים אמרו שהוא בסדר ואפשר לאשר אותו, אבל זה ייקח קצת זמן כי הרפובליקנים מפעילים יותר לחץ על ביידן בתחומים אחרים. ביום שבו הוא הופיע הייתה מועמדת בשם שרה מרגון לתפקיד עוזרת שר החוץ לזכויות אדם ועבודה, והם תקפו אותה על עמדות שלה בעניין ישראל ואיראן, כך שהרפובליקנים רואים את שניהם כעסקת חבילה שייקח זמן עד שתאושר".
"הוא נשאל על פתרון שתי המדינות וחזר על עמדת הממשל שלא ניתן לבצע בזמן הנוכחי, אבל עמדת הממשל היא שצריך לשמור על הדרך שמובילה לפתרון כזה. הוא נשאל על הסיוע הכספי לרש"פ, שהוחזר על ידי ביידן. שאלו אותו הרי זה מפר חוק אמריקאי שאסור להעביר כסף לתומכי טרור והרש"פ משלמת משכורת למחבלים והוא השיב בצורה תמוהה. הוא אמר שהוא לא מכיר את הנושא ושיצטרך לבדוק אותו".
"לגבי פתיחת הקונסוליה, הוא אמר שזו המדיניות והקונסוליה שהייתה למעלה מ-130 שנה לא תהיה משמעותית והיו אנשי סנאט שאמרו לו שזה יהיה כן משמעותי", אומר גלבוע ומציין כי "למעשה לשגריר אין מדיניות משל עצמו, אלא הוא מייצג את מדיניות הממשל כפי שמוכתב לו. החשיבות שלו היא יותר בהבנת מה שקורה במדינה שבה הוא מוצב והדיווחים למחלקת המדינה והבית הלבן הם החשובים. אני מוצא לא פעם שבארה"ב הרבה פעמים לא מבינים את ישראל ולא יורדים לעומקם של דברים ותפקידו של שגריר הוא להעביר מידע מדויק על מה שקורה במדינה שבה הוא משרת".
גלבוע מדגיש כי הלימה בין עמדות הממשל לעמדותיו של השגריר היא נתון חשוב על מנת לאפשר את תפקודו של השגריר, ועדות טובה לכך היא התנהלות השגריר הקודם, דיויד פרידמן, שעמדותיו תאמו את אלה של ממשל טראמפ וכך פעל.
כעת, מציין פרופ' גלבוע, "הממשל רוצה להפוך כל מה שטראמפ עשה ולכן רוצה לפתוח את הקונסוליה כדי לצמצם את המשמעות של העברת השגרירות לירושלים". האם צפויות לממשלת ישראל בעיות מול השגריר והממשל? פרופ' גלבוע משיב בחיוב: "בעיות צפויות ברמת ניהול המדיניות. כעת גנץ הכריז על שישה ארגוני "זכויות אדם" המחוברים לחזית לשחרור פלשתין ובארה"ב אומרים שלא שמעו על זה, מה שלא בטוח שנכון, אולי במחלקת המדינה לא שמעו על זה אבל הם לא המקום היחיד שדרכו עוברת אינפורמציה, אבל זה מראה סוג של בעיות שישראל תצטרך להתמודד איתן בנושא הפלשתיני, סוגיות של זכויות אדם וכו'".
עם זאת סבור פרופ' גלבוע כי העובדה שנתניהו נמצא מאחורי הפינה ובמידה והממשלה תיפול הוא צפוי לאחוז בהגה השלטון היא זו שתמנע מהממשל האמריקאי לפעול באופן בוטה ולסכן את יציבות שלטונו של בנט. "זה הנשק הכי טוב של הממשלה הזו", הוא אומר ומעריך כי זו הסיבה שסוגיית הקונסוליה נדחית לפי שעה ליום שאחרי העברת התקציב.
על פרשת הקונסוליה אומר גלבוע כי "אין תקדים בהיסטוריה או בעולם של נציגות כפולה של מדינה כלשהי במקום כלשהו. זה לא מוצדק גם לגופו של עניין. אם הם רוצים קונסוליה, שיפתחו אותה ברמאללה, אבל הם רוצים את ההצהרה הפוליטית שבכך. שגריר טוב יצטרך להסביר לאמריקאים את מה שחלקם לא מבינים או לא רוצים להבין".
"הפעילות של ממשל ביידן בזמן האחרון מנותקת בהרבה מאוד מהמציאות. ראינו מה שקרה באפגניסטאן וזה מה שקורה גם במקומות נוספים בעולם וגם בנושא המו"מ עם איראן הם כושלים כל הזמן, הם לא מבינים מה שקורה פה והשגריר יצטרך להסביר להם את מה שקורה. הוא יצטרך להסביר למה פתיחת הקונסוליה בירושלים בעייתית".
"אפשר להקים ברמאללה או במקומות אחרים. הרצון לפתוח דווקא ברחוב אגרון היא הצהרה פוליטית לטובת הפלשתינים, ואם נרד מעט לעומק נגלה שהאמריקאים עשו כמה פעולות ללא שכל. נתנו לפלשתינים מתנות בלי לדרוש שום דבר. תתחילו להתנות כל צעד במה שהפלשתינים צריכים לעשות, אבל היחס אליהם הוא כאל חסרי שכל ויכולת. זה היחס אליהם כל השנים וכשזה היחס לא מתנים את מה שהם נותנים בשום דבר. זה פספוס דיפלומטי והם עושים את זה בעוד מקומות אחרים".
גלבוע מזכיר כי מתוך גישה זו החזיר ממשל ביידן את מענק 400 מיליון הדולר לרש"פ, אחרי שטראמפ הפסיק אותו, אך אפילו לא מצאו לנכון לשאול לאן הכסף הולך, כאשר בפועל נתח ניכר מאוד מסכום זה משתלשל לכיסי ההנהגה ללא כל שקיפות ובדיקה. "הם אומרים שזו רשות קבצנית ולכן לא שואלים קבצן מה הוא עושה עם הכסף", אומר גלבוע ומזכיר כי כך גם בהחזרת 350 מיליון דולר לתקציב אונר"א ללא התניה כלשהי. "מדובר בחלק ממדיניות רחבה יותר ושגויה לחלוטין בעיניי".
על התקדים שבפתיחת הקונסוליה, מוסיף פרופ' גלבוע ומציין כי האמריקאים נערכים גם לפתיחת מה שמוגדר כשלוחה של הקונסוליה במזרח ירושלים, כך שבמרחק אפסי יתקיימו שלוש נציגויות דיפלומטיות אמריקאיות בירושלים. "זה אבסורד מוחלט ללא שום תקדים, אבל זה מתחבר למדיניות שלהם. הם רוצים גם לפתוח את משרד אש"ף בוושינגטון. גם זה אבסורד. יש הרי את הרש"פ, אז למה אש"ף? זו דוגמא נוספת לרצון לפרק כל מהלך של טראמפ".