בבית הכנסת הגדול בעפולה, בית הכנסת בו שימש כגבאי במשך למעלה משנות דור, ישב שורד השואה אהרון וייס בן ה-91 על כס אליהו הנביא והיה לסנדק מאושר לנין החדש, הנין ה-13.
"את אבי רצחו הנאצים כמעט לנגד עיניי, הם ביקשו להרוס, לאבד ולהשמיד, הם החריבו ואנחנו בנינו, הנין החדש כמו כל המשפחה הנפלאה שלי הם הניצחון על הנאצים שביקשו למחות את היהודים מתחת לשמיים", אמר אהרון, גיבור ספר הילדים 'אנדור', ספר בו חשף לראשונה את קורותיו כילד בימי השואה.
אהרון וייס נצר בליבו את קורותיו ובמשך עשרות שנים סירב לספר את קורותיו בימי השואה גם לבני משפחתו ולרעייתו, לאה ז"ל, שנפטרה לפני כשנה.
לפני חודשים אחדים, לאחר חיזורים רבים והשתדלויות פתח אהרון את סגור ליבו בפני הסופר והמחנך עמנואל בן סבו. המפגשים בין השניים הובילו לכתיבת ספר הילדים 'אנדור' המספר באופן המותאם לילדים על עוז רוחו, עוצמתו ואמונתו העזה של אהרון וייס כנער בתקופת השואה.
"זכיתי ואני סנדק לנין מספר שלוש עשרה. הקב"ה עשה לי חסד עצום. בכל יום אני מודה לקב"ה על הכוח שהוא נוטע בי ונותן לי. הנין החדש שלי הוא המתנה הגדולה ביותר ליום ההולדת ה-91 שלי. עדיין בלילות אני מתרסק מול התמונות משם, עדיין מתעורר עם זיעה קרה וכאבים עצומים, עדיין רואה את אבא גוזז את פאותיי ומחליף את שמי מאהרון לאנדור. היום המרגש הזה שלי כסנדק בו אני בארץ ישראל, במדינת ישראל, שומע את שם הנין החדש, הלל אליהו הוא הניצחון הגדול שלי." אומר אהרון.