חתן התנ"ך העולמי גלעד אברהמוף
חתן התנ"ך העולמי גלעד אברהמוףצילום: ערוץ 7

בקריאת תנ''ך, ישנו כלל שאומר שהפעם הראשונה שמופיע שם או דבר מסויים - מלמדת על מהותו.
חודשי השנה בתנ''ך מתחילים מחודש ניסן, ''החודש הראשון''.

החודש שבו אנו נמצאים, חודש חשוון, מופיע לראשונה בספר מלכים, בתור חודש "בול"- "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו וּלְכָל־מִשְׁפָּטָו וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים".

כוונת הפסוק- שלפני 2848 שנים, כעבור שבע שנות עבודה שהפרשנים מציינים ''שבנה כל שבעת השנים, ולא הפסיק זמן מה" בחודש הזה הסתיימה בניית בית המקדש הראשון!

אירוע נוסף שהתנ''ך מציין שקרה בחודש הזה, קרה כאשר ירבעם בן נבט שמרד בשלמה המלך ונהיה בעצמו מלך ממלכת ישראל, חשש מפני מצב שבו העם ימרוד בו כשיעלה למקדש בירושלים וכדי למנוע זאת, בנה כתחליף עגלי זהב ומזבח, וניסה להמציא חג כמו סוכות- ''וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ כֵּן עָשָׂה בְּבֵית-אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ".

אפשר לומר מזה שזהו כל עניינו של חודש חשוון - הפער והיחס בין האמת לשקר, בין סיום בניית מקדש שנועד לסייע לאדם להתחבר לאלהיו, לבין הכנת עגלים נוצצים ריקים מתוכן ומהות שכל מטרתם היא הטעיה, שברגע האמת אצל שלמה בחנוכת המקדש השכינה החלה לשרות לעד, ולעומתו אצל ירבעם המזבח נקרע והוא בעצמו נענש.

אלילים ופסלים זה לא עניין של לפני אלפי שנים, לכל דור יש את ה''עבודה זרה'' שלו, את הדבר שמסיח את הדעת ומסיט את העיניים מהמטרה הראשית, שמבלבל ומשנה את סדרי העדיפויות.

בתקופת החגים האווירה הרוחנית והמשפחתית עוזרת לייצב את האדם ולהבין מהם סדרי העדיפויות, מה העיקר ומה באמת חשוב בחיים, אילו דברים צריך לטפח ולהשקיע בהם, רגע לפני החורף והכניסה לשגרה האפורה שאפשר לשקוע בה בלי לשים לב.

התנ''ך מציב לנו כמראה את שני הניגודים האלו, כדי להדגיש לנו שהאדם יכול לבחור באחת משתי הדרכים: בדרכו של ירבעם- בדרך של שקר, של בחירת מה שנוצץ ונראה קל ופשוט, אך חולף עם הרוח.
או בדרכו של שלמה- דרך של תהליך, של תכנון וסבלנות, שדורשת עמל והסתכלות לטווח ארוך.
אבל מעניקה לאדם שהולך בה תחושות של רעננות כל יום ומשמעות בכל מה שהוא עושה, שמובילות לעשייה וליצירה בכל התחומים, הן ברוח והן בחומר.

הכותב הוא חתן התנ"ך העולמי לנוער לשנת תשפ"א