גולדה מאיר
גולדה מאיר MILNER MOSHE\GPO

עשרות מסמכים חדשים שחושף ארכיון המדינה הבוקר (רביעי) מצביעים על מצב הרוח הירוד, המתח והבהלה אצל ראש הממשלה גולדה מאיר בימי מלחמת יום הכיפורים.

ביום השני למלחמה, ה-7 באוקטובר 1973, קיבלה מאיר דיווחים פסימיים מהשטח. "המצב לא סימפטי בשתי החזיתות", אומרים לה קצינים בצה"ל.

מפרוטוקולים של ישיבות הממשלה ומיומניה של מאיר עצמה עולה כי בשלב הזה היא מורה לשגר מסר דחוף למי שזכה לכינוי 'נפתלי' - מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר - בתחינה שישלח בדחיפות לישראל סיוע של מטוסים וטנקים. "שיגידו לו שזה S.O.S".

בשעות הבוקר של אותו יום מקבלת מאיר בשורות קשות. "תת-אלוף ליאור מדווח טלפונית לרוה"מ על החמרת המצב בגולן, מוסר לרוה"מ על ההחלטה לפנות את הישובים בגולן... מוסר לרה"מ שהמצב בצפון חמור וכי חיל האוויר נכנס לפעולה בצפון לסיוע כוחות הקרקע", כך על פי המסמכים.

בהמשך היום היא יושבת לדיון עם שר הביטחון משה דיין ושר האוצר פנחס ספיר. ראש הממשלה משדרת פסימיות באשר לאפשרות של סיוע כספי וצבאי מהעולם. "מעט העזרה שיש לנו בעולם...יהודים בכלל לא אוהבים, יהודים חלשים עוד פחות. יזרקו אותנו לכלבים".

שר הביטחון עונה למאיר תשובות מעורפלות באשר לאבדות ומנסה להתחמק ממספרי ההרוגים. לבסוף עונה לשאלה אם נהרגו 250 חיילים, "אולי יותר. מהחרמון רק ארבעה חזרו. אם הם נפלו בשבי או לא, אינני יודע, זה לא מספרים קטנים. בממשלה הלילה, אמסור אינפורמציה בלבד".