42 אחוז מילדי ישראל סובלים מתסמונות פוסט-טראומתיות כך נמסר היום בישיבת הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ הרב מיכאל מלכיאור שהוקדשה לנושא השפעת אירועי הטרור על ילדי ישראל בעקבות אירועי אינתיפדאת אל-אקצה.
ד"ר אביטל לאופר מאוניברסיטת תל-אביב, המרצה גם במכללת אריאל הציגה בפני חברי הוועדה ממצאים קשים ביותר מתוך מחקר מקיף שערכה בקרב 3,000 ילדים בני 13-15 בבתי ספר שונים משני צידי הקו הירוק.
מהמחקר עולה כי 42 אחוז מקרב הילדים סובלים מסתמונות פוסט-טראומטיים מתוכם 15 אחוז ברמה בינונית עד חמורה ביותר. בנוסף, ציינו 70 אחוז כי לאירועי הטרור היתה השפעה ישירה על חייהם, וכי ויתרו על פעילויות בשל-כך.
צויין עוד כי נתון נוסף העולה מתמונת המחקר הוא כי אין קשר בין אזור המגורים של הילד לבין רמת המצוקה ממנה סובל הילד אלא קשורה ברמת הפחד האישית ממנה סובל הילד. דווקא באזורים הנחשבים בטוחים - דוגמת רחובות - נמצא כי שיעורי המצוקה היו גבוהים במידה הדומה לזו שבאזורים כמו גוש קטיף.
בישיבה השתתפו שי עמרני ובתו זוהר המתגוררים בגוש-עציון אשר היו עדים לרצח של אם המשפחה באירוע ירי במהלך נסיעה ברכבם לפני כשנה וחצי. עמרני סיפר על התמודדות המשפחה בעקבות האירוע המזעזע: "אנו מנסים להמשיך את שגרת חיינו ולהתקדם הלאה. הילדים שואלים שאלות כל הזמן ואנו עונים להם על הכל מבלי להסתיר דבר". בתשובה לשאלה מה עוזר להם למרות זאת להמשיך ענה כי הסביבה הקרובה תומכת ומסייעת, וגם הזמן עושה את שלו.
ד"ר יונתן סבר פסיכיאטר מהמחלקה לבריאות הנפש במשרד הבריאות הזהיר כי השפעת אירועי הטרור על הילדים בגיל הרך שאינם יכולים עדיין לענות על שאלונים לא נבדק, וכי יש חשש כבד כי ההשלכות של תקופה זו יהיו חמורות ביותר כאשר יגדלו ויהיו הורים לילדים.
ח"כ גילה פינקלשטיין (מפד"ל) ציינה מניסיונה כמורה ומנהלת בית-ספר וכן מהמחקרים שהוצגו עולה כי קיים הבדל בין המינים באופן ההתמודדות עם החרדה. זאת כיוון שבנים נוטים להיות סגורים יותר, ולכן אנשי המקצוע מתקשים לאבחן תסמונות נפשיות, ולעומתם בקרב הבנות תופעת הפוסט-טראומה היא רחבה יותר ולכן על המערכת להתאים את עצמה לכך.
ח"כ מלכיאור סיכם את הישיבה: "יש להבין כי החרדה של הילדים בעקבות האירועים הקשים מחייבת לנקוט צעדים ברמה הלאומית, ולפיכך יש להקים ועדת היגוי שתרכז את פעילות כל הרשויות והארגונים הפועלים בתחום. ועדת ההיגוי תהיה אוזן קשבת למטפלים והנפגעים, ותגבש דרכים לאיתור אבחון וטיפול בילדים הסובלים מחרדות ופחדים כתוצאה מאירועי טרור".
לדברי ח"כ מלכיאור הוועדה תפנה למשרדי האוצר והחינוך בבקשה לחזור בהם מהכוונה לבטל 25 תקנים של פסיכולוגים הפועלים בבתי-ספר. זאת לאור המציאות הבלתי נסבלת של מחסור חריף במערכת החינוך של אנשי מקצוע שבה על כל 2,000 ילדים יש פסיגולוג אחד.
ד"ר אביטל לאופר מאוניברסיטת תל-אביב, המרצה גם במכללת אריאל הציגה בפני חברי הוועדה ממצאים קשים ביותר מתוך מחקר מקיף שערכה בקרב 3,000 ילדים בני 13-15 בבתי ספר שונים משני צידי הקו הירוק.
מהמחקר עולה כי 42 אחוז מקרב הילדים סובלים מסתמונות פוסט-טראומטיים מתוכם 15 אחוז ברמה בינונית עד חמורה ביותר. בנוסף, ציינו 70 אחוז כי לאירועי הטרור היתה השפעה ישירה על חייהם, וכי ויתרו על פעילויות בשל-כך.
צויין עוד כי נתון נוסף העולה מתמונת המחקר הוא כי אין קשר בין אזור המגורים של הילד לבין רמת המצוקה ממנה סובל הילד אלא קשורה ברמת הפחד האישית ממנה סובל הילד. דווקא באזורים הנחשבים בטוחים - דוגמת רחובות - נמצא כי שיעורי המצוקה היו גבוהים במידה הדומה לזו שבאזורים כמו גוש קטיף.
בישיבה השתתפו שי עמרני ובתו זוהר המתגוררים בגוש-עציון אשר היו עדים לרצח של אם המשפחה באירוע ירי במהלך נסיעה ברכבם לפני כשנה וחצי. עמרני סיפר על התמודדות המשפחה בעקבות האירוע המזעזע: "אנו מנסים להמשיך את שגרת חיינו ולהתקדם הלאה. הילדים שואלים שאלות כל הזמן ואנו עונים להם על הכל מבלי להסתיר דבר". בתשובה לשאלה מה עוזר להם למרות זאת להמשיך ענה כי הסביבה הקרובה תומכת ומסייעת, וגם הזמן עושה את שלו.
ד"ר יונתן סבר פסיכיאטר מהמחלקה לבריאות הנפש במשרד הבריאות הזהיר כי השפעת אירועי הטרור על הילדים בגיל הרך שאינם יכולים עדיין לענות על שאלונים לא נבדק, וכי יש חשש כבד כי ההשלכות של תקופה זו יהיו חמורות ביותר כאשר יגדלו ויהיו הורים לילדים.
ח"כ גילה פינקלשטיין (מפד"ל) ציינה מניסיונה כמורה ומנהלת בית-ספר וכן מהמחקרים שהוצגו עולה כי קיים הבדל בין המינים באופן ההתמודדות עם החרדה. זאת כיוון שבנים נוטים להיות סגורים יותר, ולכן אנשי המקצוע מתקשים לאבחן תסמונות נפשיות, ולעומתם בקרב הבנות תופעת הפוסט-טראומה היא רחבה יותר ולכן על המערכת להתאים את עצמה לכך.
ח"כ מלכיאור סיכם את הישיבה: "יש להבין כי החרדה של הילדים בעקבות האירועים הקשים מחייבת לנקוט צעדים ברמה הלאומית, ולפיכך יש להקים ועדת היגוי שתרכז את פעילות כל הרשויות והארגונים הפועלים בתחום. ועדת ההיגוי תהיה אוזן קשבת למטפלים והנפגעים, ותגבש דרכים לאיתור אבחון וטיפול בילדים הסובלים מחרדות ופחדים כתוצאה מאירועי טרור".
לדברי ח"כ מלכיאור הוועדה תפנה למשרדי האוצר והחינוך בבקשה לחזור בהם מהכוונה לבטל 25 תקנים של פסיכולוגים הפועלים בבתי-ספר. זאת לאור המציאות הבלתי נסבלת של מחסור חריף במערכת החינוך של אנשי מקצוע שבה על כל 2,000 ילדים יש פסיגולוג אחד.