מיכל סלה
מיכל סלה צילום: באדיבות המשפחה

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את אלירן מלול ברצח בנסיבות מחמירות של אשתו מיכל סלה והוא צפוי לקבל עונש של מאסר עולם.

לפי כתב האישום, מלול דקר את סלה לפני כשנתיים בביתם 11 פעמים וגרר את גופתה, בזמן שבתם התינוקת שוהה בדירה.

השופט קבע בהחלטתו: "דבר לא יחזיר את מי שאיננה עימנו עוד. תקוותנו כי ההכרעה תתרום למאבק באלימות נגד נשים".

לילי בן עמי, אחותה של מיכל, תקפה את מלול במלים קשות. "אנחנו מקווים שינמק בכלא ולא יראה אור יום וגם לא ייצא לחופשות כמו שמגיע לרוצחים במדינת ישראל. אנחנו נמשיך להיאבק, אנחנו יודעים שיש להכרעת הדין הזאת משמעות הרבה יותר מאשר למשפחה שלנו, אנחנו כל יום מקבלות פניות מנשים וממשפחות. מקווה שהמקרה יהיה לנגד עיני השופטים הבאים והרוצח הבא".

עו"ד רותי אלדר, המייצגת את משפחתה של מיכל סלה ז"ל אמרה, "במשך שנתיים חוותה משפחתה של מיכל סלה ז"ל עינוי דין וסבל כתוצאה מהתנהלותו של הנאשם. לכל אורך המשפט הפלילי הנאשם שתק או המציא גרסאות שקריות ומקוממות לאשר התרחש באותן 17 שעות נוראות שבסופן נמצאה מיכל ללא רוח חיים, מתבוססת בדמה עם חבלות בראשה, עשרות דקירות בכל חלקי גופה וסימני חנק על צווארה. הזוועה הזאת התרחשה בדלת אמות ביתה של מיכל, שאמור היה להיות מבצרה, כאשר בתה התינוקת נוכחת באותו מרחב, ואין לדעת מה ראתה, כיצד טופלה ומה עבר עליה".

"היום, הכריע בית המשפט את דינו של הנאשם והרשיעו ברצח 'בנסיבות מחמירות באכזריות מיוחדת'. סעיף אישום זה, בו הורשע אלירן מלול, נחקק במטרה לבטא את הסלידה החברתית ממעשה ההמתה האכזרי, לראות ולשמוע את הקורבן, תוך הכרה חברתית באכזריות המיוחדת שיש במעשה. אין ספק כי הרשעתו בעבירה זו של רצח בנסיבות מחמירות באכזריות מיוחדת היא צודקת ומתבקשת", הוסיפה עו"ד אלדר.

במהלך הדיונים מסר מלול את גרסתו לרצח המזעזע של אשתו בת ה-32 שאירע באוקטובר 2019.

מלול טען כי הוא הקורבן בפרשה. "היא ראתה אישה נאה בטלפון הנייד שלי, אז אמרה לי שאני לא הולך לשם יותר. היא ראתה שאני מקבל ביטחון, היא אמרה לי שלא אראה את הילדה שלי, שנתגרש. כשאמרתי למיכל - 'תודה אשתי' בקידוש, היא צעקה עליי 'אל תקרא לי אשתי' לא הייתה לה בושה או רחמים".

בעת השמעת גרסתו לרצח אמר מלול: "חזרתי הביתה לבית מבולגן, לקחתי את הילדה למקלחת, היא הרגישה מצוין במים. אבל מיכל באה ואמרה לי לנקות את הבית. מיכל התעללה בי ודחפה אותי, פשוט לא התייחסתי. אחר הצוהריים ראיתי את היומן וראיתי שיש לי משהו לעשות, היא אמרה - אתה לא לוקח את האוטו, הצעתי לקחת אותה, אבל היא התחילה לתת לי מכות, זה היה רע".

"היא מצאה דף בסלון שבו כתבתי פרטי. היא ראתה את זה והתעצבנה, שאלתי אותה 'די, כמה אני יכול לסבול?', והיא אמרה לי: 'אתה כלום, אתה כלום. היא דקרה אותי עם סכין בגב כמה פעמים. הגוף שלי קיבל צמרמורות, היה לי קר, לא יודע איך להסביר. באחת הדקירות שלה הסכין נשאר תקוע לי בגוף".

‎"הלכנו למקלחת ואמרתי לה 'אני מתעלף, תתקשרי למד"א'. היא אמרה 'מגיע לך, מגיע לך, אתה לא רצוי בחיים', אמרתי לה שתביא מים, שתוציא את הסכין. ירד (לי) מלא מלא דם. היא עטפה אותי בסדין; שתיתי אלכוהול והתחלתי להתעלף, כשהתעוררתי - היא אמרה לי 'מגיע לך'. שתיתי ושתיתי. התעלפתי והתעוררתי וראיתי את כל הבית עם דם; מיכל מתה על הרצפה‎... זה כל כך עצוב ונורא; אני שואל את עצמי למה לא הרמתי עליה יד והיינו מתגרשים ולא הייתי מגיע למשבצת הנוראית הזו"‎.

לאחר דבריו, התביעה טענה שלא יכול להיות שמיכל דקרה את מלול כפי שאמר מפני שהדקירות שהוא מתאר לא יכלו להיעשות על ידי מישהי שמאלית כפי שמיכל הייתה. התובע פונה למלול: "אמרת שאתה מלא דם, שהסכין תקועה בגוף. מדוע לא התקשרת למד"א?". מלול טוען שמיכל החביאה את הטלפונים ולכן לא קרא לעזרה.

עוד אמר התובע למלול שהוא טוען שהם שתו אלכוהול אך בדמה של מיכל לא נמצא עדות לאכוהול. בשלב הזה הסנגור מעיר שהבדיקה לא קבילה. התובע הוסיף שה-DNA על בקבוקי האלכוהול היה רק של מלול.

התובע המשיך ללחוץ על מלול ושאל אותו אם היה לו כל כך רע, ואם מיכל השפילה אותו כפי שהוא טוען - מדוע לא עזב? מלול לא ממש השיב לשאלה ובתשובותיו לתובע חזר פעם אחר פעם על כך שאינו זוכר תאריכים מדויקים.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו