הרפורמים שוקלים לעתור לבית המשפט העליון נגד רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת מתן כהנא.
במסמך ששוגר למשרד האוצר וועדת הכספים של הכנסת נטען כי על פי נוסח רפורמת הכשרות המוצע, התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית מופלות לרעה.
מנהלת מכון 'על משמר הכנסת' עו"ד שרון בניאן טוענת כי רבנים ו"רבות" מטעם הקהילה המסורתית בישראל לא יוכלו להעניק אישורים להקמת גופי כשרות.
"התזכיר יוצר אפליה כלפי הזרמים הלא אורתודוקסים ובפרט כלפי הזרם הקונסרבטיבי המחזיק בתפיסת כשרות הלכתית, בדומה לזרם האורתודוקסי. זאת, משום שהרבנות הראשית לישראל אינה מכירה ברבות וברבנים של התנועה הקונסרבטיבית ומקל וחומר גם לא מכירה בכשרות קונסרבטיבית", נאמר במסמך שפורסם לראשונה באתר 'בחדרי חרדים'.
במכון מתייחסים לסעיף הקובע כי שלושה רבנים יוכלו להעניק אישור להקמת גוף כשרות ולהעניק תעודת הכשר, בזמן שהתנאי הנכתב בחוק הוא שמתוך שלושה רבנים "לפחות אחד מהם מכהן או כיהן בעבר כרב עיר, ובלבד שבעת קביעת תקן כשרות אחר, שלושת הרבנים יהיו בעלי כשירות של רב עיר", נכתב.
לטענת בניאן, הסעיף הזה מדיר את הקהילות הלא אורתודוכסיות שכן אנשיהן אינם יכולים לכהן כרבני עיר שכן הם לא מחזיקים בתעודות מהרבנות.
"למעשה נחסמת הדרך לרבות ורבנים קונסרבטיבים להיות מוסמכים כרב עיר. ומשכך– גם דרכם לשמש חלק מועדת הרבנים כהגדרתה בתזכיר.. הכשל הראשון עיקרו אפליה - התזכיר מפלה אופן בוטה את הרבות והרבנים הלא אורתודוקסים ובפרט את הרבות והרבנים הקונסרבטיביים".
במסמך הם רומזים כי ישנה דרך לתקן את האפליה - באמצעות עתירה לבג"ץ. "כפי שנעשה בגיור, כך יעשה גם בכשרות – יש ליתן מעמד זהה לכשרות הקונסרבטיבית והרפורמית ולזו האורתודוקסית", נאמר במסמך.
כזכור, על רקע הפולמוס ארוך השנים סביב חוק הגיור ובהיעדר הכרעה של הכנסת, בג"ץ העניק לגיטימיות להכרה בגיורים שאינם אורתודוכסיים.