יערה זרד
יערה זרד צילום: מירי שמעונוביץ

התחלה// לפני 33 שנה בכפר סבא. הצעירה מתוך ארבעה אחים. "רק אחי ואני שומרים שבת ושתי האחיות שלי לא, ואנחנו מסתדרים מעולה. יש כנראה משהו במשפחות המסורתיות שמקבלות ומכילות".

אבא// שלום (71), יליד מרוקו. "עלה לארץ בגיל חמש, ישר למעברה בכפר סבא". שירת כאיש קבע וכיום בגמלאות. "אבא הוא מבקר התקשורת הכי חשוב שלי. יש לו חדות מחשבתית ותובנות על כל מה שקורה. יש בו אהבת הארץ בוערת, חיבור עמוק למסורת וחוש הומור בריא".

אמא// אווה (71), ילידת עיראק, עלתה למעברה ברמתיים ובהמשך עברה לשיכון גיורא בהוד השרון. "אמא השקיעה במשפחה ובגידול שלנו. יש בה אמת פשוטה והיא חינכה אותנו ללכת אחרי מה שאנחנו מאמינים בו. יש בה הרבה חוש הומור ותמימות מסוימת עם הרבה ראיית הטוב ואמונה באדם".

משפחתיות// "גדלתי בבית חם ואוהב. מגיל קטן למדנו שמשפחה זה הדבר הכי חשוב שיש. הבית היה גם מאוד מסורתי, שומר כשרות, תמיד עם קידוש בליל שבת וסעודות חג".

אובדן// סבתא נג'יה אליה ז"ל, "אמא של אמא. נהרגה בתאונת דרכים בגיל 68. הייתי בכיתה ד' והאובדן והחוסר היו קשים. סבתא הייתה עמוד השדרה במשפחה. הזיכרון הכי חזק שלי ממנה הוא האירוח המשפחתי של הדודים והדודות אצלה בבית".

קח מקל, קח תרמיל// בכל הזדמנות יצאה עם משפחתה לטיולים ברחבי הארץ. "אנחנו משפחה שמטיילת הרבה בארץ ופחות טסה לחו"ל. למדנו להכיר את הארץ דרך הרגליים. הייתה במשפחה שלי הבנה עמוקה שארץ ישראל היא שלנו, כמובן גם יהודה ושומרון".

שונה// "כשהתבגרתי התחילה אצלי ההכרה שהמסורתיות שלי שונה בנוף. גדלתי בסביבה מאוד חילונית ותמיד חשתי פער בין המסורתיות שחוויתי בבית ובין החילוניות שבחוץ. אני זוכרת שכשהייתי אומרת לחברים שאני צריכה להישאר בבית בליל שבת כי יש קידוש – הם לא הבינו מה העניין".

שונה 2// "הרגשתי פער גם ממה שמלמדים בבית הספר. אף אחד לא לימד את ההיסטוריה של המשפחה שלי, את מה ששמעתי בבית על המעברות, למשל. זה היה כמו איזה פרק נעלם ולא מדובר. לפעמים שאלתי את עצמי אולי זה באמת לא כזה משמעותי. כנערה הרגשתי די שונה בנוף. זה היה מאוד ניכר".

לא לבד// "לקח לי המון שנים לעכל את התחושה של השונות שליוותה אותי. רק אחרי שנים, כשאת מתבגרת ומביטה סביבך, את מבינה שיש עוד הרבה כמוך ואת ממש לא היחידה עם התרבות, המסורתיות וההיסטוריה הזאת".

משמעות// למדה בתיכון רבין בכפר סבא. במקביל התנדבה בכל רגע אפשרי במד"א. "אין לי הרבה זיכרונות מהתיכון. בסך הכול הייתי תלמידה טובה אבל לא למדתי הרבה. הייתי הרבה במד"א כי בעשייה שם מצאתי משמעות. כל החברים שלי מבית הספר היו בצופים או בנוער העובד ואני הייתי במד"א".

פוגשת מתנחלים// "החברים במד"א היו אנשים ערכיים שבאים להתנדב ולתרום מעצמם ואלו היו שנים שקיבלתי בהן המון. התנדבתי במרחב ירקון ויצא שעבדתי גם בתחנת מד"א בקרני שומרון, ככה הכרתי לראשונה בחיי מקרוב מתנחלים".

בסימן שאלה// בימי העקירה של יישובי גוש קטיף הייתה בת 17. "בכיתה לא הסבירו לנו מספיק על ההתנתקות. לעומת זאת, בבית זה הרגיש שבר גדול. באותן שנים התנדבתי במד"א והיו לי שם חברות מהשומרון. ככה נחשפתי לכל הסיפור הכואב. זאת נקודה בחיי שהבנתי שיש כאן פערים שאני לא מצליחה להבין אותם והתחילו לנקר בתוכי סימני השאלה".

במשטרה// את שירותה הצבאי העבירה במשטרה. "הייתי בסיור במשטרה, על כל המשתמע מכך. הגעתי לקריאות של אזרחים, החל מתלונות על רעש ועד לפריצות או אלימות במשפחה. זה שירות שלא מוגדר כקרבי אבל הרגשתי קרבית במאת האחוזים".

קרבית// באחד המקרים הוזעקה לאירוע אלימות במשפחה. בחדר המדרגות זיהתה חשוד שנראה מתחמק. "הרחתי ממנו ריח של אלכוהול. פתאום שמתי לב שהוא אוחז בסכין. תפסתי לו את היד ושלפתי את הסכין. אחר כך התברר שעצרנו אותו בדרך אל בת הזוג שלו. זה היה אחד האירועים המשמעותיים בשירות מבחינתי".

לתקשורת// בתום השירות הצבאי פנתה ללימודי תואר בתקשורת באוניברסיטת אריאל. "גדלתי בבית שצורך המון אקטואליה. בתור ילדה שמתי לב לביקורת ולתסכול שהביעו ההורים שלי על החד־צדדיות בתקשורת. זה גרם לי להיות סקרנית לגבי העולם הזה. רציתי להבין את מאחורי הקלעים של התקשורת".

אין גיוון// "התקשורת בישראל היא רשות בפני עצמה. יש נטייה להקטין את כוחה. אני חושבת שעדיין יש לה עוצמה וכוח רב. התקשורת עדיין קובעת סדר יום. למה זה ככה? כי אין גיוון, כי זו חונטה שמייצגת ברובה המוחלט את אותו קהל ומשמיעה קול אחד. רוב כלי התקשורת לא מתווכים מציאות אלא נוטים לייצר אותה".

הקול הנכון// "במהלך השנים התקשורת השתיקה את מה שלא נחשב כקול הנכון. באולפנים יש דינמיקה מאוד ברורה. בסוף, גם אם הפרשן הימני יושב באולפן ומביע את דעתו, רוב הפרשנים סביבו יהיו מצד שמאל. ויש כמובן את רוח המפקד. מי שקובע מה ישודר במהדורה, מה יהיה סדר הדברים והכותרות, הם העורכים ומנכ"לי חברת החדשות שמעליהם".

לא לתקשורת// "בשנה ב' ללימודי התואר הבנתי שהתקשורת כל כך חד־צדדית ולא משמיעה את הקול של הציבור הישראלי הרחב, והחלטתי שאני לא רוצה להיות חלק מהדבר הזה ושאין לי מקום בתקשורת הישראלית".

לדיגיטל// לאחר סיום לימודיה עבדה חמש שנים בתחום הדיגיטל. "לא ראיתי את עצמי בתקשורת ופניתי למקום אחר. עבדתי בדיגיטל וברשתות חברתיות. ניהלתי קמפיינים, הענקתי ייעוץ דיגיטלי, אבל מסתבר שהחיידק של הפוליטיקה והאקטואליה בער בי כל הזמן, ולאט לאט השמעתי יותר ויותר את דעתי ברשתות החברתיות והשתתפתי בדיונים פוליטיים".

רדיו חזק// לפני חמש שנים החלה לעבוד בתחנת הרדיו גלי ישראל. "הציעו לי להפיק את תוכנית האקטואליה 'פתחי וזמרי' והלכתי על זה". בהמשך ניהלה את תחום הדיגיטל ותוך כדי החלה לשדר בעצמה. "בהתחלה רק פינה יומית בתוכנית הבוקר, ואחר כך תוכניות בהגשה שלי".

משדרת// "התחלתי לשדר ברדיו תוכניות אקטואליה ולתת פרשנות פוליטית. העולם הזה של התקשורת היה כנראה חזק ממני והרגשתי צורך פנימי להשמיע קול שבדרך כלל מושתק. יש ציבור ענק בישראל שמרגיש שהקול שלו פשוט לא נשמע, אני מדברת על הקול הימני, המזרחי והמסורתי - קולות שחשוב שיישמעו".

המסורתיות// "בשורה גדולה. המסורתיות מביאה איתה הכלה של כל גווני האוכלוסייה, אהבת הארץ ואהבת המסורת היהודית. הציבור המסורתי הוא עדיין הציבור השקוף, שההיסטוריה שלו נעדרת מהשיח הציבורי וכך גם התרבות המפוארת שלו. ציבור בעל עושר תרבותי שאנחנו עלולים לפספס. חשוב לספר את הסיפור המלא של העם היהודי על כל גווניו".

המנהיג// בבחירות לכנסת ה־21 עשתה פסק זמן מהעבודה ברדיו ועבדה כדוברת במטה ההסברה של קמפיין הליכוד. "במטה ההסברה היה מאתגר, מרתק ומסקרן לראות איך הדברים עובדים מבפנים, וגם להיות חלק מקמפיין של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המנהיג הכי גדול שיש לנו. לצערי הנסיבות השתנו, אבל הוא עדיין המנהיג הכי טוב למדינת ישראל".

טלוויזיה// מזה כשנה מגישה בערוץ 20 את התוכנית היומית 'זמן כנסת'. "ערוץ 20 מאפשר להשמיע קול אמיתי ושונה בלי שום צנזורה. אפשר להציג בו עובדות ונתונים ולייצג קול משמעותי שפחות נשמע בתקשורת הישראלית. אני שמחה שערוץ 20 קיים ויש הזדמנות להציג לקהל הצופים תקשורת אחרת".

שומרת שבת// "גדלתי בבית מסורתי והחיבור למסורת היהודית נטוע בי ולא היה זר לי אף פעם. בדיוק לפני שנתיים בפרשת בראשית התחלתי לשמור שבת. זה לא התחיל באיזו רעידת אדמה אלא כצעד טבעי ונכון בשבילי".

לא נוגעת בבשר// מנהלת אורח חיים טבעוני. "גדלתי בבית שפעם ביום היו אוכלים בו בשר, אבל ככל שהתבגרתי עשיתי קישור בין מה שאנחנו אוכלים ובין בעל החיים שמת כדי שנאכל אותו. לפני עשר שנים הפסקתי לאכול מוצרי חלב. בתהליך הדרגתי בשלוש השנים האחרונות הפסקתי לגעת בבשר, ובשנה וחצי האחרונות הפסקתי גם לאכול ביצים באופן גורף. זה אורח חיים שאני שמחה עליו וגאה בו".

הפרעות שהיו// מזה שנים היא חוקרת ומתעדת את אירועי הפרהוד, פרעות ביהודי עיראק שהתרחשו בשנת 1941. "גדלתי על הסיפור הזה. סבתא שלי נג'יה ז"ל הייתה נערה והסתתרה מהפורעים במחסן של מזון בהמות. אבא שלה נמלט מהפורעים, חזר הביתה, התמוטט ומת. תשע שנים אחרי הפרעות המשפחה עלתה לארץ ולא חזרה להיות מה שהייתה. התחלתי לחקור את הפרעות ממקום אישי בתקווה להבין מה המשפחה שלי עברה".

חוקרת// "במהלך השנים התחלתי לתעד ניצולים מהפרעות, נברתי בארכיונים, חקרתי את יהדות עיראק המפוארת שנמחקה אחרי הפרעות ועם קום המדינה. אני מאמינה שזו לא רק היסטוריה ששייכת לי כבת ליוצאי עיראק אלא פיסת היסטוריה של העם היהודי, וחשוב שנכיר גם את הפרק הזה".

אם זה לא היה המסלול// "הייתי בעולם של יזמות חברתית".

במגרש הביתי:

הבוקר שלי// קמה בסביבות שבע וחצי בבוקר. קוראת עיתונים, עוברת על החדשות ועולה לשידור לפרשנות פוליטית בערוץ 20. אם זה קיץ הולכת לשעתיים בים, "זאת נקודת השקט שלי". אחר כך מתחילה להתארגן לשידור, כולל גיבוש תוכן, איפור ותסרוקת. בשעה ארבע אחר הצהריים עולה לשידור. לישון הולכת באחת אחר חצות.

פלייליסט// אוהבת מוזיקה ישראלית. יסמין מועלם, מאיר אריאל, אהוד בנאי ואביתר בנאי באים בחשבון.

השבת שלי// "אני מקבלת שבת, מדליקה נרות ופתאום שקט ורוגע. בלי טלוויזיה, בלי טלפונים. זו פשוט ההמצאה הכי טובה שיכולה להיות לבני האדם".

דמות מופת// הרצליה (צמח) לוקיי ז"ל, "אסירת ציון הצעירה ביותר בעיראק, בת 16 בלבד. פעלה בעוז במחתרת הציונית, נתפסה ונאסרה למשך כשנתיים תחת עינויים קשים. לאחר שחרורה זכתה לעלות לישראל ולפעול למען עתידה".

מפחיד אותי// "לאבד את התשוקה הפועמת לעשייה שלי".

משאלה// "לראות לנגד עיניי את מהפכת המסורתיות המזרחית שתביא את הגישה המכילה והמאחדת, וכמובן שתעלה על נס את ההיסטוריה והתרבות המזרחית המפוארת".

כשאהיה גדולה// "אהיה חלק מהשינוי המתבקש בתקשורת הישראלית שיביא במה למגוון הקולות בימין".

לתגובות: rivki@besheva.co.il

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו