חיסון קורונה
חיסון קורונה צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

מחקר משותף למערך הקרדיולוגיה בבית החולים בילינסון ולמכון כללית למחקר מצא כי דלקת בשריר הלב לאחר חיסון קורונה נדירה אפילו בקבוצה הנמצאת בסיכון המוגבר ביותר: גברים צעירים.

נתוני המחקר, המתפרסמים בכתב העת המוביל "New England Journal of Medicine", מעלים כי ברוב המוחלט של המקרים שאותרו המחלה הייתה קלה, ולא נמצאו השפעות משמעותיות על התפקוד הלבבי.

המחקר מבוסס על ניתוח נתונים אנונימיים של 2.5 מיליון מטופלי כללית שחוסנו נגד קורונה בחיסון של פייזר, 94% מהם קיבלו שתי מנות חיסון. מטרת המחקר הייתה לאפיין את מקרי הדלקת בשריר הלב לאחר חיסון נגד הנגיף.

מהמחקר עלה כי מקרב 2.5 מליון מחוסנים מגיל 16, אותרו 54 מטופלים שחלו בדלקת שריר הלב בתקופה של עד 42 ימים לאחר קבלת החיסון, 51 מתוכם גברים ושלוש נשים. מדובר ב-2.13 מקרים לכל 100 אלף מחוסנים. עוד עלה מהנתונים כי תופעת הלוואי הופיעה יותר לאחר מנת החיסון השנייה (69%) מהראשונה, יותר בגברים מנשים, ויותר בגילאי 29-16 ביחס למחוסנים מעל גיל 30.

דלקת שריר הלב בקבוצה בה נצפתה השכיחות המירבית - גברים בגילים 29-16, הגיעה ל-10.7 מקרים לכל 100 אלף מחוסנים. עוד עלה מהנתונים כי 76% מהחולים לקו בדלקת שריר הלב בצורה קלה, 22% מחומרה בינונית ורק חולה אחד בחומרה קשה. החוקרים הדגישו כי למרבית החולים (71%) לא היו סימנים לפגיעה בתפקוד הלבבי באף שלב, וזאת בהתאם לבדיקת אקו-לב שעברו כ-90% מהחולים בעת האשפוז.

ד"ר גיא ויטברג, קרדיולוג במערך לקרדיולוגיה, בבית החולים בילינסון מציין כי "מחקר זה הינו הראשון המאפשר להעריך בצורה אמינה את ההיארעות של דלקת בשריר הלב, תופעת הלוואי העיקרית שנמצאה קשורה לחיסון כנגד הקורונה".

הוא מוסיף כי "ממצאי המחקר מראים כי מדובר בתופעת לוואי נדירה יחסית אפילו בקבוצת אוכלוסיה הנמצאות בסיכון המוגבר ביותר (גברים צעירים). יתרה מכך, מימצאי המחקר מראים כי ברוב המוחלט של המקרים מדובר במחלה קלה עם מהלך שפיר אשר לא משפיעה באופן משמעותי על התפקוד הלבבי בטווח הקצר ולא צפויה להשפיע על בריאות המטופלים בטווח הארוך. ממצא זה משמעותי במיוחד לאור העובדה כי דלקת שריר הלב הינה מחלה המאופיינת בטווח רחב מאד של מופעים קלינים, החל ממחלה קלה ועד למחלה סוערת ומסכנת חיים. שמחנו לגלות כי מבין המחוסנים המועטים שחלו בדלקת שריר הלב מרביתם חוו מחלה קלה יחסית ונזקקו למשך אשפוז קצר".

פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבית החולים בילינסון אומר כי "מדובר בתוצאות משמעותיות ואנו מקווים כי הנתונים ממחקר זה יאפשרו קבלת החלטות מושכלת לגבי התועלת העצומה והמוכחת מיעילותו הגבוהה של החיסון מניעת תחלואה בנגיף הקורונה על שלל השלכותיה (כולל דלקת חריפה בשריר הלב), לעומת הסיכון הנמוך יחסית לתופעת הלוואי של דלקת בשריר הלב. ייחודו של מחקר זה נובעת מהערכת ההיארעות מתוך נתונים מלאים של מבצע חיסונים במערכת בריאות לאומית, וזאת בשונה מעבודות שנעשו עד כה אשר התבססו על סדרות מקרים קטנות מבתי חולים ספציפיים, או על דיווח יזום של בתי חולים שונים שאינם שייכים למערכת בריאות אחודה – תרחיש שלא איפשר עד כה הערכה אמינה של ההיארעות תופעת לוואי זו".

"הממצאים במחקר זה אודות מהלך תופעת הלוואי ושיעוריה המוגברים בגברים צעירים, משלימים את המחקר הקודם של כללית שפורסם באותו העיתון (ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין), אשר הראה כי בעוד שיעורן של תופעות לבביות חמורות (לרבות הפרעות קצב ואוטם בשריר הלב) לא עולה בקרב מחוסנים וכן עולה בקרב נדבקים בקורונה, דלקת שריר הלב לאחר חיסון אכן נמצאת בשיעור מוגבר בקרב מתחסנים. כעת במחקר זה ניתן לראות את שיעורי התחלואה בקבוצות הגיל השונות, ואת העובדה שהתפקוד הלבבי לא נפגע לטווח הקצר והבינוני. חשוב גם לזכור כי במחקר הקודם הדגמנו גם את שיעורי התחלואה המוגברים לחלות בדלקת שריר הלב לאחר הדבקה בנגיף הקורונה", סיכם פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר וראש מערך חדשנות בשרותי בריאות כללית.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו