פרופ' אבי לוי
פרופ' אבי לוי צילום: דוברות שאנן

כשאנו מתבוננים בדמויות המפתח בפרשת לך לך, נשאל מה אנחנו יכולים להשליך מהם אל דורנו אנו. א. נמרוד ואברהם - יצרו שתי תנועות בחברה האנושית של תחילת האלף השלישי לבריאת העולם. המהלך היה: אדם הראשון בחיר הבריאה נפל בבחירתו וחטא בעץ הדעת, יחד עם חווה, תוך כדי ביטוי של כפיות טובה כלפי ה׳.

״האישה אשר נתת עימדי״ - אין לי אחריות, אני לא אשם, זו חווה אשמה! אח"כ אנחנו עדים לקלקול בין האחים קין והבל שכוללת מריבה על רכוש, אישה ואמונה – אלו הסיבות להתרחשות המלחמות והמאבקים בעולם, הכל קיים עד ימינו.

אחר כך פריצת התא המשפחתי. למך לוקח שתי נשים: אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש כדי שתמיד תישאר יפה... מכל זה אין פלא שמגיעים להשחתה אוניברסלית של מין האדם ביקום ובעקבותיה גם של בעלי החיים והאדמה, כאשר אלוקים מביא מבול על הארץ.

נח ומשפחתו המצומצמת נשארים כגרעין חיובי ממנו צפויה להתפתח חברה אנושית חדשה ובריאה, אבל מסתבר שלא! לאחר מכן קם דור הפלגה שמרד בה׳. על רקע האירועים הללו נולד אברהם ומייסד את תנועת ה"אברהמיות" המאופיינת בהכרה בה׳ כמנהיג הבירה ובדרך של חסד. הוא ואשתו שרי עושים נפשות ומפיצים את האמונה בא-ל אחד. אם אצל נח מצאנו התכנסות אל עצמו ואל התיבה, הרי שאצל אברהם ישנה יציאה החוצה והפצה. אברהם ושרה כמחנכים טיפוסיים כל הזמן נעים ומתקדמים - ״לך לך״.

זאת לעומת המנוחה של נח שמסמלת את האנטיתזה בין ה״אברהמיות״ ל"נמרודיות"; יש כאן מתח מובנה בין ״הגיון״ ל״מציאות״; ההיגיון אומר שהמדע מתפתח ומגלה את צפונות הטבע, ובכך תגדל ותתרחב הידיעה שיש בורא לעולם ומנהיג לבירה, אך בפועל המציאות מבטאת התעלמות מוחלטת והפיכת המדע והטבע לאלוה. נמרוד העמיד את האש במרכז: כוח חיצוני סביבתי הוא השליט, השקפה שדומה לזו של דור הפלגה. התיזה הנמרודית שהייתה אז ותקפה עד היום תנסה להמציא הסברים טבעיים לתופעה. גם של המבול!!

אברהם גדל בבית כזה, אך הבין שהטבע הוא רק משרתו של ה'. נמרוד לעומתו העמיד את הוויכוח הפילוסופי במבחן והכניס את אברהם לכבשן האש. אברהם ניצל! נמרוד לא שכח את התבוסה האמונית והמשיך לרדוף את אברהם כמי שהוביל את מלחמת העולם הראשונה של ארבעה מלכים נגד החמישה שבמהלכה נשבה לוט בן אחי אברהם. אברהם איש החסד לא מהסס ומתערב במלחמת עולם זו ומנצח ומציל את לוט.

ב. לוט ואברהם - לוט ניצל על ידי אברהם אבל בוחר להיפרד ממנו לחברה שכמותו: סדום. הוויכוח בין רועי לוט לבין רועי אברהם מבטא את הניגודיות בין הגישה ה"לוטית" לזו ה"אברהמית". לוט, בנו המאומץ של אברהם צובר נכסים רבים בזכות דודו, אבל הוא כפוי טובה. אמנם אברהם אמר: "היפרד נא מעלי", אבל אילולא נטייתו של לוט להיפרד אברהם לא היה אומר זאת. לוט היה כל כך להוט על רכושו עד שלא בדק אפילו מיהם אותם אנשי סדום שכניו ואפילו לא טרח לחשוב על ההשפעה השלילית שתהיה לכך על משפחתו.

היה כאן ויכוח קונספטואלי בין רועי לוט לרועי אברהם; רועי לוט יצרו פילוסופיה שקרית של התחסדות וצביעות והיא היא שגם אפיינה את הקונספציה הסדומית. הם אמרו לרועי אברהם: אנו שצריכים למחות בידכם שאתם חוסמים את פיות הבהמות, שהרי אתם יודעים שלבסוף יהיו אלה בהמותיו של לוט, שכן אברהם אינו מוליד ולוט יהיה יורשו, ואתם אינכם זנים את הבהמות כראוי, ומנגד אותם גזלנים מאשימים את רועי אברהם שהאחרונים מונעים רעיה בשדות לא להם ומזיקים ללוט. אין להתפלא על מה שקרה בסדום ועמורה בהתנהגותם המושחתת אבל המתחסדת, סוג של ״ערכים״ שהם יצרו לפי נוחיותם באותו הזמן ועוד מטיפים לאחרים.

פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו