פלשתינים במחסום
פלשתינים במחסוםצילום: הדס פרוש, פלאש 90

שלושה חודשים אחרי שנפל במליאה, נדמה היה בשבועיים האחרונים כי נמצאה הדרך לפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה, שתתקן את המצב שנוצר בעקבות נפילת החוק בראשית ימי ממשלת בנט. אלא שכמו כמעט כל שיח בין הצדדים בחודשים האחרונים, גם הפעם המשא ומתן עלה על שרטון עם ההודעה של חבר הכנסת שמחה רוטמן על פיצוץ המגעים.

עד לשעות הצהריים של יום שני נדמה היה כי הדברים מתקדמים לכיוון הסכמות שיחזירו את חוק האזרחות לשולחן. ההבנה של שני הצדדים הייתה, כך אומרים ל'בשבע' גורמים המעורים בפרטים, שאין אפשרות להמשיך במצב שנוצר שבו לא קיים חוק האזרחות. לפי נתונים שהגיעו ל'בשבע', מאז פקיעת החוק בחודש יולי הוגשו 1,643 בקשות חדשות למתן מעמד בישראל לפלשתינים, ובנוסף לכך יותר מ־3,000 בקשות לשדרוג מעמד. בקטגוריית השדרוג הבקשות נעו החל ממתן תושבות ארעית ועד למתן אזרחות מלאה.

כדי להבין עד כמה המציאות ללא החוק הפכה לדרמטית, צריך להיכנס אל האירועים שמתרחשים בחודשים האחרונים מאחורי הקלעים. עד היום, כל הבקשות שהוגשו למשרד הפנים מאז נפילת החוק מעוכבות. המדיניות הרשמית הייתה שלאור נפילת החוק צריך משרד הפנים לגבש מדיניות חדשה לטיפול בבקשות השונות. לפי בדיקת 'בשבע', במשרד עדיין עובדים על יצירת אותה מדיניות. בשיחות סגורות אומרת שקד שהמדיניות שאליה היא שואפת אמורה להיות זהה, או כמעט זהה, לחוק האזרחות המקורי שנפל.

בנקודה הזאת בדיוק שקד יודעת שיש בעיה קשה. מדיניות כזאת לא תעבור את בג"ץ, והעתירות בנושא כבר יצאו לדרך. בריאיון שנתנה ל'בשבע' רמזה שקד על הבעייתיות הידועה, כשהזכירה את העובדה שפעמיים בג"ץ כמעט פסל את החוק. "מדובר בחוק שכמעט נפל פעמיים בבג"ץ. העובדה שמרצ והח"כים הערבים הצביעו בעד הייתה מחזקת אותו מאוד בבג"ץ", אמרה אז.

בעקבות הבעייתיות הזאת אומרים מקורביה של שקד שהמטרה האמיתית של השרה היא למשוך זמן עד שתצליח לחוקק חוק חדש, אלא שבשביל זה היא יודעת שהיא זקוקה לאצבעות האופוזיציה. כבר באותו ריאיון ל'בשבע' אמרה שקד שהנחתה את יועציה לדבר עם נציגי האופוזיציה במטרה לקדם את החוק, וכאמור, עד אמצע השבוע היה נדמה שהכיוון חיובי.

"גדר מלאה בחורים"

אלא שביום שני החלו להישמע בצדדים השונים קולות שרמזו על מתיחות. בסביבת שקד דיברו על העברת החוק המקורי, אותו חוק שנפל, מיד לאחר העברת התקציב. בנוסף לכך חזרו בסביבתה על האמירה שהאופוזיציה צריכה לגלות אחריות. הפעם, כך יודעת שקד, אין אפילו לא סיכוי קטן להעביר את החוק בלי תמיכת האופוזיציה, לאור ההצהרות הברורות של רע"מ ומרצ שיצביעו נגד החוק. יתר על כן, עצם המשא ומתן בין שקד וחבר הכנסת רוטמן יצר משבר קואליציוני מול מרצ, שהרבו לגנות את המהלך מעל כל במה אפשרית.

בצד השני לא מוכנים לשמוע על האפשרות של אישור חוק האזרחות במתכונת שנפלה. "אם נאשר את החוק הקודם לא עשינו כלום והשארנו את פרצת הענק שהייתה בחוק הקודם. לא אני ולא אף אחד אחר באופוזיציה או כל מי שאכפת לו ממדינת ישראל יכול להצביע על חוק האזרחות הגרוע שהיה", אומר חבר הכנסת רוטמן.

ובסוף ראינו מה קרה בלי החוק, המצב רק החמיר, וזה בדיוק מה שהזהירו בקואליציה בסבב הקודם.

"זאת טענה צודקת במידה מסוימת. אכן המצב בלי שום חוק גרוע יותר מאשר החוק המחורר שהיה לנו, וזו אגב לא אשמתו של המחוקק אלא של בית המשפט שכרסם בו שוב ושוב. אלא שהטענה הזאת נכונה רק במידה מסוימת. חוק האזרחות הישן היה גדר מלאה בחורים, שהחור הכי גדול שבו היה שער ענקי שדרכו יכולים היו להיכנס בלי הפרעה אלפי ועשרות אלפי פלשתינים והיחיד שבלם אותם זה מי שעמד בשער. עד הממשלה הנוכחית, מי שעמד שם זאת ממשלה שהאינטרס הערכי והציבורי שלה היה לא לאפשר את הכניסה הזאת והאינטרס שלו היה לא להירדם בשמירה. המטרה המוצהרת הייתה שכמה שפחות ייכנסו דרך השער. זה כמובן לא מנע הרמטית את הכניסה, כי יש המון חורים, אבל את המסה המרכזית בלמו כי מי שהיה שם רצה לבלום. זה לא נכון לגבי הממשלה הנוכחית, שהאינטרס שלה הוא הפוך. האינטרס של מנסור עבאס הוא לפתוח את השער הזה כמה שרק אפשר".

כלומר שמבחינתך מה שהשתנה זה לא החוק, שהאופוזיציה היום העבירה שוב ושוב כשהיא הייתה בשלטון, אלא המציאות עצמה?

"בוודאי. אבל היום אנחנו בסרט אחר, ולכן לחשוב שהחוק הישן יהיה טוב זאת עבודה בעיניים והתעלמות מהמציאות".

הנתון הוא שעד היום השרה שקד הצליחה לבלום את כל הבקשות הללו.

"ברור שעד עכשיו היא הצליחה. קודם כול, עוד לא עבר מספיק זמן. דבר שני, כרגע עוד יש לה את השוט של התקציב שהיא יכולה לשחק איתו. מעבר לזה, היא עדיין רוצה להעביר את החוק איתנו, ואם היא תאפשר את הכניסה של אותם אלפי פלשתינים אנחנו לא נעביר איתה את החוק כך שזה גם תורם לה לרצון לבלום את הבקשות. אני אפילו מוכן לקבל את האמירה שהיא לא שינתה את עמדותיה והיא באמת מתנגדת מכול וכול לכניסת הפלשתינים. העניין הוא שגם אם אני סומך עליה היום שהיא תחסום, אני לא סומך עליה בעוד שנה, וגם אם אני סומך עליה שהיא תעמוד בלחצים גם בעוד שנה, הרי כשהיה לה משבר פוליטי בפעם הקודמת היא נתנה אישור לקרוב לאלפיים איש לעבור בשער הענקי הזה. מי ערב לי שזה לא יקרה שוב? וגם אם נגיד שהיא תעמוד בלחץ, מי שיבוא אחריה בוודאי שלא (על פי ההסכמים הקואליציוניים, בזמן החלפת הממשלה מי שייכנס לתפקיד שר הפנים יהיה ראש הממשלה נפתלי בנט - א"מ). אנחנו לא יכולים לאשר חוק שנותן את כל שיקול הדעת לשר הפנים התורן. לכן הבאתי חוק משודרג".

החלק השונה בהצעת החוק של רוטמן הוא הכנסת מכסות מוגדרות לאישורים ושקיפות באשר למתן שלהן. "אני לא מבקש שיפור של המצב הקודם, אלא רק לשמר את הסטטוס־קוו שהיה כל עוד מי שעמד בשער באמת שמר עליו", הוא אומר.

הצמידו להשכל – ללא ידיעתה

האמירה של רוטמן כי הוא "אינו מבקש שיפור של המצב", באה להדגיש את העובדה שבניגוד לדיונים שהיו בחודש יולי, הפעם לא הייתה לאופוזיציה כוונה להעלות לדיון את חוק יסוד ההגירה המדובר. כבר אז אמרו גורמים שונים לרוטמן ולאנשי אופוזיציה אחרים שאין באמת סיכוי להעביר את חוק היסוד, בוודאי לא במסגרת זמנים של חודשים ספורים. המסר הזה חלחל במהלך החודשים האחרונים.

בהודעה של השרה שקד לאחר פרסום התפוצצות המגעים נאמר שבמסגרת המשא ומתן עם רוטמן הוסכם כי חוק היסוד ירד מהשולחן בשלב זה, עד שיגיעו לנוסח מוסכם. לאחר ההודעה הגיש רוטמן להצבעה את חוק היסוד, למרות שהוא יודע שאין היתכנות שיעבור.

"לא השאירו לנו ברירה מלבד להגיש אותו. אבל אני יודע שבמסגרת הכנסת הנוכחית חוק היסוד לא יעבור. לכן ניגשנו למשא ומתן מול איילת, במטרה להכניס לחוק האזרחות הרגיל חלקים ממנו, וזה את עניין המכסות והשקיפות. ברור שהיה עדיף להעביר את זה בחוק יסוד, וגם איילת יודעת את זה", אומר רוטמן.

המחלוקות בין שקד לרוטמן לא נגעו לסעיפי החוק עצמו. במסגרת ההודעה שהוציאה לאחר כישלון המגעים, אמרה שחלק מהסיכומים היו שילוב של הצעת החוק של רוטמן, יחד עם הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל בנושא. ההצעות של השניים זהות. המחלוקות בין הצדדים נבעו מחלקים צדדיים לחוק עצמו, כשכל צד מאשים למעשה את הצד השני.

מצידו של רוטמן, המשא ומתן נכשל לנוכח סירובה של שקד לחזור בה מהבטחתה לרע"מ ומרצ ולאשר את כניסתם של כאלפיים איש במסגרת איחודי משפחות, לצד סיכומים נוספים מול המפלגות. "כל המטרה של החוק היא להבטיח את הביטול של הנזק שנעשה בסבב הקודם עם ההבטחות לרע"מ ומרצ. מה יעזור להעביר חוק אם את ההבטחות לרע"מ יישארו על כנן?" הוא אומר.

מהצד של שקד טוענים שהסיבה העיקרית לפיצוץ היא התנגדות האופוזיציה, ובמיוחד מצד הליכוד, לאפשר לממשלה הישגים בנושאים שנתפסים כנושאים ימניים. אחת הסיבות לכך היא ההתחממות הפוליטית שמתרחשת בימים אלה בליכוד בעקבות הכרזתו של יולי אדלשטיין כי יתמודד מול נתניהו על ראשות התנועה. באופוזיציה מכחישים זאת מכול וכול.

הצד השלישי של השיחות בין רוטמן לשקד הוא חברת הכנסת שרן השכל מתקווה חדשה. כאמור, בהודעה של שקד נאמר כי החוק של רוטמן יוצמד לחוק של השכל, אלא שבסביבתה של השכל קיבלו את הדברים בהפתעה גמורה. שם לא ידעו על ההודעה של שרת הפנים וכלל לא עסקו בסוגיה בימים האחרונים. יתר על כן, בסביבתה יודעים לומר שהשכל עבדה בשבועות האחרונים על קידומם של שני חוקים מורכבים לא פחות מבחינתה. הראשון הוא חוק הקנאביס הקרוב לליבה, שכבר נפל לפני כמה חודשים בעקבות התנגדותה של רע"מ. ביום ראשון השבוע אושר החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר עבודה מאומצת בנושא. החוק השני שבו התמקדה השכל הוא חוק עונש מינימום למחזיקי נשק בלתי חוקי שעבר ביום שני בקריאה ראשונה.

פרט להפתעה בסביבת השכל מהודעת השרה שקד, מקורביה כלל לא יודעים האם לחוק שלה יש בכלל סיכוי לעבור בכנסת, בין אם יוצמד בסוף לחוק של רוטמן ובין אם לא. בנוסף לכך, לוחות הזמנים השתנו. אחד הנושאים בדיונים בין שקד לרוטמן עסקו במועד ההצבעה על החוק, האם לחכות לאחר העברת התקציב או דווקא להעביר לפניו. שקד רצתה להעלות אותו להצבעה אחרי התקציב, בעוד רוטמן - לפניה. גורמים המעורים בפרטי המשא ומתן אומרים ל'בשבע' שנושא זה דווקא היה קרוב להיפתר, אלא שעכשיו ברור שהחוק יידחה שוב.

שקד עדיין שואפת להעלות את החוק המקורי, בלי השינויים של רוטמן והשכל, מיד לאחר העברת התקציב, ושוב משליכה את יהבה על אצבעות האופוזיציה. האופוזיציה, חוזר רוטמן שוב ושוב, לא תצביע בעד החוק הישן בכל מקרה. בין כך ובין כך, בשלב זה ברור שסאגת חוק האזרחות עתידה ללוות את הכנסת גם בשבועות הקרובים.