היום תתכנס בבניני האומה ועידת הליכוד. רה"מ שרון הוזמן להסביר מדוע הוא פועל בניגוד להחלטות הליכוד, ומדוע הוא מצדד בהקמת מדינה פלשתינית העומדת בניגוד מוחלט למצע הליכוד.
אמש התקיימה פגישה בין שני יושבי הראש של הועידה אורי שני מאנשיו של רה"מ שרון והשר ישראל כץ מאנשי שר האוצר בנימין נתניהו. בפגישה דנו בסדר היום של הועידה.
בועידה יובעו התנגדויות תקיפות כנגד מפת הדרכים בכלל ונגד מדינה פלשתינית בפרט.
אנשי שרון ושרון עומדים להציג את ה"הישגים": הכרזת הנשיא בוש על מדינה יהודית; התחייבות מחמוד עבאס להפסיק את האינתיפאדה החמושה; התחייבות מדינות ערב להכיר בישראל.
השר כץ הציע כי הוועידה תקבל החלטה הקובעת את הקווים האדומים של ישראל ובהם שמירה על ירושלים ועל בקעת הירדן. עם זאת לפי הצעתו של כץ לא תתקבל החלטה בנוגע למדינה פלשתינית כדי למנוע עימות עם רה"מ שרון.
יוסי אחימאיר מפרסם מאמר באתר NFC ובו קורא לחברי הליכוד להפסיק את "שתיקת הכבשים" כלשונו.
בפתח המאמר כותב אחימאיר כי מי שרוצה לדעת מה עובר על ליכודניק אמיתי באלה הימים צריך לקרוא את הראיון עם יו"ר הכנסת רובי ריבלין בעתון "הארץ": "אני לגמרי קרוע עכשיו בין הנאמנות לאיש לבין הנאמנות לדרך. אני אוהב את אריק אהבת נפש, אבל אני לא אוהב את דרכו", אומר ריבלין בראיון.
מה שצריך להדאיג כל ליכודניק כותב אחימאיר היא "הטרמינולוגיה החדשה שאימץ לעצמו שרון בתקופה האחרונה ונתן לה ביטוי בכל הזדמנות שבה נשא דברים בפומבי, בין בסיעת הליכוד, בין בראיונות לתקשורת ובין קבל עולם בנוכחות הנשיא בוש ו"ראש הממשלה" אבו-מאזן.
"כיבוש", "גדה מערבית", "מדינה פלשתינית", "שלטון זר" על 3.5 מיליון פלשתינים, "מאחזים לא מאושרים" - אלה ואחרים הם המושגים החדשים, שנשתגרו על לשונו של יו"ר הליכוד. את אלה איש כבר לא יוכל עוד למחוק, לא את השימוש בהם ולא את הנזק הנגרם לישראל כתוצאה מהשגרתם על-ידי ראש ממשלת ישראל".
"זהו יסוד היסודות של התפנית האידיאולוגית שחולל שרון בתוכו פנימה, שהוא מנסה לחולל בתנועתו (בעידוד אישים "חזקים" כמו עומרי שרון, דב וייסגלס וכו') ובציבור הישראלי בכללותו. וכך בעוד שבשמאל מוחאים כפיים, בימים סופקים כפיים" כותב אחימאיר.
עוד הוא כותב כי "רק בדבר אחד יוכלו "העבודה", "מרץ", להתברך: באימוץ הלכסיקון שלהם בפי מי שעומד בראש הממשלה כיו"ר הליכוד, אשר לעולם ייזכר מכאן ואילך כמייסד המדינה הפלשתינית ולו רק בהבל פיו".
אחימאיר קורא להפסיק את "שתיקת הכבשים" בליכוד. "מרכז הליכוד, שבו האידיאולוגיה עדיין מושלת בכיפה - למרות שח"כים רבים וחברי מרכז לא מעטים לא קראו את ז'בוטינסקי, לא מבינים את מנחם בגין ולא זוכרים את שמיר (יבל"א) - חייב לשוב ולומר את דברו: מאמצי שלום כן, נכונות להעניק לפלשתינים אוטונומיה (שלטון עצמי) כן, אבל הריבונות בארץ-ישראל שמן הים ועד הנהר תהיה של ישראל וישראל בלבד.
המרכז יוכל לצטט את עצמו ולהזכיר ליו"ר התנועה: "לא תקום מדינה ערבית ממערב לירדן", דברי אחימאיר.
שעות מספר לפני הועידה יכנס רה"מ שרון את הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי לדווח על תוצאות פגישות פיסגת עקבה, וכן לדון בעקירת מאחזים. ישיבת הממשלה הקבועה של ימי ראשון נדחתה ליום רביעי.
שרון יביא בפני חברי הקבינט את רשימת המאחזים אותם מבקשת הממשלה לעקור וחברי הקבינט יתבקשו לאשר את עקירתם המיידית. עפ"י הפרסום הרשימה גובשה בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין.
אמש התקיימה פגישה בין שני יושבי הראש של הועידה אורי שני מאנשיו של רה"מ שרון והשר ישראל כץ מאנשי שר האוצר בנימין נתניהו. בפגישה דנו בסדר היום של הועידה.
בועידה יובעו התנגדויות תקיפות כנגד מפת הדרכים בכלל ונגד מדינה פלשתינית בפרט.
אנשי שרון ושרון עומדים להציג את ה"הישגים": הכרזת הנשיא בוש על מדינה יהודית; התחייבות מחמוד עבאס להפסיק את האינתיפאדה החמושה; התחייבות מדינות ערב להכיר בישראל.
השר כץ הציע כי הוועידה תקבל החלטה הקובעת את הקווים האדומים של ישראל ובהם שמירה על ירושלים ועל בקעת הירדן. עם זאת לפי הצעתו של כץ לא תתקבל החלטה בנוגע למדינה פלשתינית כדי למנוע עימות עם רה"מ שרון.
יוסי אחימאיר מפרסם מאמר באתר NFC ובו קורא לחברי הליכוד להפסיק את "שתיקת הכבשים" כלשונו.
בפתח המאמר כותב אחימאיר כי מי שרוצה לדעת מה עובר על ליכודניק אמיתי באלה הימים צריך לקרוא את הראיון עם יו"ר הכנסת רובי ריבלין בעתון "הארץ": "אני לגמרי קרוע עכשיו בין הנאמנות לאיש לבין הנאמנות לדרך. אני אוהב את אריק אהבת נפש, אבל אני לא אוהב את דרכו", אומר ריבלין בראיון.
מה שצריך להדאיג כל ליכודניק כותב אחימאיר היא "הטרמינולוגיה החדשה שאימץ לעצמו שרון בתקופה האחרונה ונתן לה ביטוי בכל הזדמנות שבה נשא דברים בפומבי, בין בסיעת הליכוד, בין בראיונות לתקשורת ובין קבל עולם בנוכחות הנשיא בוש ו"ראש הממשלה" אבו-מאזן.
"כיבוש", "גדה מערבית", "מדינה פלשתינית", "שלטון זר" על 3.5 מיליון פלשתינים, "מאחזים לא מאושרים" - אלה ואחרים הם המושגים החדשים, שנשתגרו על לשונו של יו"ר הליכוד. את אלה איש כבר לא יוכל עוד למחוק, לא את השימוש בהם ולא את הנזק הנגרם לישראל כתוצאה מהשגרתם על-ידי ראש ממשלת ישראל".
"זהו יסוד היסודות של התפנית האידיאולוגית שחולל שרון בתוכו פנימה, שהוא מנסה לחולל בתנועתו (בעידוד אישים "חזקים" כמו עומרי שרון, דב וייסגלס וכו') ובציבור הישראלי בכללותו. וכך בעוד שבשמאל מוחאים כפיים, בימים סופקים כפיים" כותב אחימאיר.
עוד הוא כותב כי "רק בדבר אחד יוכלו "העבודה", "מרץ", להתברך: באימוץ הלכסיקון שלהם בפי מי שעומד בראש הממשלה כיו"ר הליכוד, אשר לעולם ייזכר מכאן ואילך כמייסד המדינה הפלשתינית ולו רק בהבל פיו".
אחימאיר קורא להפסיק את "שתיקת הכבשים" בליכוד. "מרכז הליכוד, שבו האידיאולוגיה עדיין מושלת בכיפה - למרות שח"כים רבים וחברי מרכז לא מעטים לא קראו את ז'בוטינסקי, לא מבינים את מנחם בגין ולא זוכרים את שמיר (יבל"א) - חייב לשוב ולומר את דברו: מאמצי שלום כן, נכונות להעניק לפלשתינים אוטונומיה (שלטון עצמי) כן, אבל הריבונות בארץ-ישראל שמן הים ועד הנהר תהיה של ישראל וישראל בלבד.
המרכז יוכל לצטט את עצמו ולהזכיר ליו"ר התנועה: "לא תקום מדינה ערבית ממערב לירדן", דברי אחימאיר.
שעות מספר לפני הועידה יכנס רה"מ שרון את הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי לדווח על תוצאות פגישות פיסגת עקבה, וכן לדון בעקירת מאחזים. ישיבת הממשלה הקבועה של ימי ראשון נדחתה ליום רביעי.
שרון יביא בפני חברי הקבינט את רשימת המאחזים אותם מבקשת הממשלה לעקור וחברי הקבינט יתבקשו לאשר את עקירתם המיידית. עפ"י הפרסום הרשימה גובשה בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין.