התקופה בישיבה היא תקופה קסומה. הסדרים, החברותות, השיעור הכללי ואפילו סתם השיחות בארוחת הצהריים של יום רביעי, אבל אין ספק שהשיא של השבוע מגיע ביום שישי כשבית המדרש לאט לאט מתרוקן בזמן שהתלמידים יורדים לחדר להתקלח ולהתארגן. ואז היא מגיעה – שבת המלכה.
בכל ישיבה יש לשבת אופי מעט שונה, בכל ישיבה יש לשבת קסם משלה. נכון, בכל הישיבות התפילות אותן תפילות והסעודות אותן סעודות, אבל האווירה, אוי האווירה. לכל ישיבה יש אווירת שבת משלה ומנהגים שייחודיים רק לה, אם זה שיעור מיוחד אחרי ותיקין, ניגון שהלחין ראש הישיבה לסעודה שלישית או התוועדות מיוחדת שממשיכה הרבה אחרי ששלושה כוכבים כבר יצאו להם.
במדור הזה אנחנו ננסה כל שבוע לתת הצצה לשבת המיוחדת של ישיבה אחרת, והישיבה הראשונה היא ישיבת ההסדר בעכו. "בישיבת עכו אתה מריח שהשבת מגיעה" מספר איתמר רזיאל, תלמיד בישיבה, "יש איזה תמהיל של ריחות שאני קורא לו ריחות של שישי. שילוב של הריח של האקונומיקה מהניקיונות עם הריח של החומוס והחול מהים של החבר'ה שעשו משמר בליל חמישי וניצלו את שישי כדי קצת לנוח ולהשתחרר".
"בשבת עצמה כולם כמובן לבושים לבן, כולם מאירי פנים, כולם מחייכים.. קבלת שבת היא קרליבך כמובן, ואני יודע לפחות על עצמי שגם אם הייתי מבואס חמש דקות לפני זה, כשכולם שרים ביחד אני בעננים. השיא מגיע לפני לכה דודי, כשל הישיבה, רבנים ותלמידים מתכנסים למעגל ענק ושרים 'שבת קודשנו מחמד ליבנו' ואז אני מרגיש שזהו, שבת נכנסה".
רזיאל ממשיך ומספר על השבת הקסומה, על הדרשה של ראש הישיבה, על תפילת ערבית בנוסח הספרדי עם המנגינות המיוחדות, על עונג השבת ועל השירים והריקודים בארוחות שבת (לא פחות מעשרים דקות) ועל השיר שבלעדיו אי אפשר לברך ברכת המזון בערב שבת.
"האמת שקצת פאדיחה לספר" הוא נזכר בחיוך, "אבל את השיר 'יה אכסוף' לא הכרתי לפני שהגעתי לישיבה, ובישיבה הוא ממש טקס. שרים אותו תמיד לפני ברכת המזון של ערב שבת, ומי שלא שר פשוט שותק. אסור להפריע לאווירה המחשמלת".
אבל השיא של שבת בעכו, הוא אומר, הוא ללא ספק שירי הסעודה שלישית. "אומרים שסעודה שלישית זה רעווא דרעווין, אז בישיבה אנחנו מרגישים את זה כפשוטו. מזיזים את כל השולחנות לצדדים ושרים שירי נשמה עם הפלייליסט הקבוע ששרים כבר שנים. וזה השיא של שבת, אם היו לי שאלות באמונה במהלך השבוע, טרדות כלשהן, הכל מתרסק שם ברגעים ההם של סעודה שלישית".
"ואם השיא של השבת הם שירי סעודה שלישית", מספר רזיאל "אז שיא השיאים הוא השיר של הרב יוסי – מרחבים". הרב יוסי המדובר הוא הרב יוסי שטרן, ראש הישיבה, והשיר אותו מזכיר רזיאל הוא לחן שהלחין הרב שטרן למילותיו של הרב קוק לפני מספר שנים.
את השורה שפותחת את השיר – "מרחבים מרחבים מרחבי אל איוותה נפשי" אתם אולי לא מכירים, אבל את השורה השנייה שלו אתם בוודאי מכירים בשל לחן אחר שנתן לה הזמר חנן בן ארי והכוונה כמובן היא ל"אל תסגרוני בשום כלוב". פה מוגש לנו הלחן של הרב שטרן בביצועו של הרב אליעזר שמידוב. (תלמיד הרב עוד מימי לימודו בישיבת אלון מורה).
"מרחבים מרחבים מרחבי אל איוותה נפשי, אל תסגרוני בשום כלוב, לא גשמי ולא רוחני. שטה היא נשמתי ברחבי שמים, לא יכילוה קירות לב ולא קירות מעשה, מוסר, היגיון ונימוס - מעל לכל אלה שטה היא ועפה ממעל לכל אשר יקרא בכל שם, ממרום מכל עונג, מכל נועם ויופי, ממרום לכל נשגב ונאצל". " ("שירת הרב", סיני י"ז, תש"ה).
- את ישיבת ההסדר בעכו הקים ראש הישיבה הרב יוסי שטרן לפני 19 שנים, והיום היא מונה כמאתיים תלמידים. המוטו שמוביל את הישיבה הוא מאמר חז"ל "תלמוד גדול מביא לידי מעשה", והדבר בא לידי ביטוי בכך שמלבד לימוד גמרא משמעותי לאור דברי הרב קוק, הישיבה פועלת גם בתחומים של עשייה חינוכית וחברתית ברחבי העיר.