הרב משה ביגל, רב היישובים מיתר וכרמית מבכה את המחלוקת בציונות הדתית ומנסה לשים את האצבע על הגורם לה.

"זה אולי נובע מחוסר מנהיגות ברורה ומוחלטת. כשאני למדתי בישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה היה מקובל כמנהיג והוביל את המחנה בצורה אחידה ומסודרת. גם כשהייתה ביקורת על מפלגה כזו או אחרת, המחנה ברובו הלך אחריו. היום המנהיגות מתחלקת להרבה חלקים", אומר הרב ביגל בראיון לערוץ 7.

לדעתו, "גם שוני בתוך מגזר, לא בהכרח צריך להביא לפירוק להרבה מפלגות קטנות שבסופו של דבר אין להן כוח השפעה. גם במפד"ל ההיסטורית היו הרבה מאוד מחנות אידיאולוגיים. המפד"ל הוקמה מהמזרחי והפועל המזרחי, שתי מפלגות שונות. המזרחי כלל בתוכו רבנים לא מעטים בכלל ומגזר עירוני והפועל המזרחי את הקיבוצים והמושבים. בכל זאת הם חיו במפלגה אחת הרבה מאוד שנים וכמעט כל ההישגים הדתיים שיש לנו בארץ הם הזכות מפלגה גדולה שפעלה יחד למרות חילוקי הדעות".

"היום יש שתי קבוצות מפוצלות בגלל חוסר סבלנות שבסופו של דבר מסכימות על הרבה מאוד דברים. הן יכולות ללכת יחד ולשאוף למטרות המשותפות, למרות חילוקי הדעות", מוסיף הרב.

הוא מציין כי "כתב הנצי"ב מוולוז'ין על פרשת השבוע: 'הרעיון להיפרד איש מאחיו, כמו שנפרד אברהם מלוט, הוא כמו חרב בלב האומה'. אנחנו לא נוכל להתקיים, לא רק הציבור הדתי אלא המדינה בכללה, עם הקיטוב הזה. עלינו לחזק את ההקשבה, ההבנה את היכולת להכיל, לשמוע ולהתווכח בצורה אחרת לגמרי. כנראה שבכל קבוצה יש אמת מסויימת שכדאי להאזין לה".

אחת המחלוקות בציונות הדתית היא סביב היחס לרפורמים. הרב ביגל, מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל אומר שמנהיגי הדור הקודם קבעו דברים ברורים בעניין. "בשיחות של הרב צבי יהודה זצ"ל הוא הביא את ההתנגדות של הנצי"ב מוולוזין לשיטה של הפרדת הקהילות בגרמניה וניתוק מוחלט בין האורתודוקסים לרפורמים. כאשר הביאו בפניו מסמך נגד ההפרדה הוא התנגד וכתב תשובה שלמה נגד זה. גם הרב קוק כתב ברוח דומה. אני מבין שיש עוד לא מעט מחברי שזה מה שלמדו בישיבה. אנחנו מתנגדים לדרך של הרפורמים, אבל הם נשארים אחים שלנו תמיד".

הרב ביגל אינו מתנגד לרפורמה במערכת הכשרות, אבל לדבריו צריך לעשות אותה באופן שונה מזה שמתכנן השר מתן כהנא. "אני בעד שינוי וכל מערכת צריכה מדי פעם שינויים. אני רואה חשיבות רבה ברשות ממלכתית, כלומר שתהיה רבנות ראשית שתיתן כיסוי אחיד לכל הכשרויות ולא כל כך תומך בהפרטת הכשרות. יש לנו הפרטה של כל מיני בד"צים חרדים והיא לא עושה טוב לשום דבר. הם משמיצים אחד את השני ובונים זה על כשלונותיו של השני. איכות הכשרות לא עלתה כתוצאה מכך".

הוא גם מסביר את הבעיה האמיתית במערכת הכשרות, כפי שהיא משתקפת בעיניו. "אני נתקל בהרבה מאוד שאלות שנשלחות אלי כל הזמן על כשרות בתי אוכל, מפעלים או מסעדות - כי אין אחידות. כרגע כל רב מחליט במקום בו הוא בעל הסמכות. יש 20 מפעלים ביישוב שלי ואני מחליט החלטות בשביל היהדות כולה כי חלק מהדברים מגיעים לכל העולם. המושג של 'מרא דאתרא' בתחום הכשרות אינו רלוונטי, כי אנשים נודדים ואוכלים במקומות שונים באותו יום וכך גם מוצרי המזון. אני חושב שהרבנות הראשית צריכה להיות סוג של 'מרא דאתרא' עם קריטריונים אחידים שיחייבו את כל הגופים ואז תהיה אחידות מסויימת. אני גם הצעתי שקיפות ואחידות במינוחים. שלא ישתמשו רק במלים מעורפלות כמו 'מהדרין' או 'שמיטה לחומרה' - ביטויים שאם אתה לא הרב שלי - לא בטוח שאני מבין אותם כמוך".

עוד מוסיף הרב ביגל כי "יש בעיה שבשנים האחרונות אמות המידה של הרבנות הראשית, שכיום הן רק הצעה, לא מחייבות אותי כרב. לפעמים הן מחמירות מאוד, אפילו ברמה של כשרות רגילה, נוספו הרבה מאוד חומרות. צריך לרענן את המצב הזה. שיפורים וריענון זה דבר בריא וטוב, אבל לא צריך להחליף את הרבנות בגופים מסחריים אינטרסנטיים".