רב"ט לאה האוקיפ, בוגרת כפר הנוער הודיות, שוחחה עם ערוץ 7 לרגל שבוע העלייה ושיתפה את סיפורה האישי.

"אני מבני המנשה ועליתי מהודו בשנת 2013 כשהייתי בת 13.5, עם אמי, סבתי ושני האחים שלי. הגעתי לשדה התעופה בארץ בלילה והייתי בהלם. לא ידעתי איך להגיב כי זה היה כל כך מרגש עבורי", מספרת האוקיפ.

השנים הבאות לא היו קלות. "כשהגעתי לישראל שמו אותנו במרכז קליטה לשלושה חודשים בכפר חסידים ואז העבירו אותנו לצפת ושם למדתי באולפנה. עד שעברתי ל'הודיות' בכיתה ט', הייתי כבר שנתיים בארץ ולא הבנתי כמעט עברית. לא ידעתי לקרוא או לכתוב בשפה הזו. בכפר הנוער הביאו לי מורה פרטית ועזרו לי מאוד בכל שיעור. המדריכים עברו איתי על כל החומר וכך למדתי והתקדמתי".

לצבא הגיעה למרות שהמסלול המקורי שבנתה לעצמה בראש לא היה אמור לעבור דרכו. "בהתחלה, בגלל שאני דתייה העדפתי לא להתגייס, אבל בכיתה י"ב החלטתי אחרת. כשהגיע תורי חשבתי על הלוחמים והלוחמות שמגינים ושומרים עלינו ואמרתי לעצמי שאני צריכה בעצמי לשמור על המדינה ולהיות לוחמת".

"אני מאוד נהנית פה ואני משרתת רק עם בנות בהתאם לאמונתי", היא מוסיפה.

האוקיפ השאירה אחריה בני משפחה בהודו שמייחלים גם הם לעלות לישראל. "יש לי בני דודים בהודו ויצא לי לדבר איתם אתמול. הם סיפרו לי שהם מאוד רוצים לעלות לישראל כי מאוד קשה להם להיות יהודים שם. אני לא יכולה לראות אותם פנים מול פנים כבר הרבה שנים ומתגעגעת אליהם".

מנכ"ל כפר הנוער הודיות אלי שטיין מסר: "לאה היא דוגמה לקליטה מוצלחת של העולים בישראל. העובדה המבורכת שבוגרי הודיות משתלבים בשירות משמעותי בצה"ל ממלאת אותנו בגאווה. זהו חלק בלתי נפרד מהערכים שאנו מקנים לחניכים".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו