סיון רהב-מאיר
סיון רהב-מאיר צילום: אייל בן יעיש

זה היה אירוע כל כך טריוויאלי וחסר משמעות, ודווקא לכן הוא לא עוזב אותי כבר שבועיים. זה קרה בלילה שלפני שמחת תורה, בחול המועד סוכות. היום האחרון הזה של חול המועד מכונה "הושענא רבה", ונהוג ללמוד בו תורה בלילה.

הוזמנתי לתת הרצאה בעיר מודיעין, האולם שנבחר היה הישיבה התיכונית "לפיד" בעיר, אבל בגלל הקורונה, הוחלט לבסוף לצאת אל מגרש הכדורסל הסמוך. באמת טוב יותר לכנס מאות אנשים, נשים וטף באוויר הפתוח. בדרך לשם, לקראת חצות, כתב לי צבי, המארגן: "המשטרה מפנה אותנו, אעדכן".

הופתעתי. כשהגעתי, הקהל בדיוק עשה את דרכו פנימה. כל אחד לקח בשקט כיסא פלסטיק ממגרש הכדורסל, ונכנס אל האולם שהלך והפך צפוף. מה קרה? מתברר ששכן אחד צלצל למשטרה וטען שבחצות אי אפשר לערוך אירוע כזה, עם רמקולים והגברה ומאות אנשים. אז הניידת הגיעה, השוטרים הפסיקו את הלימוד, והציבור התקבץ באולם. השכן יכול ללכת לישון.

המרצה שדיברה לפני, הרבנית אסתי רוזנברג, אמרה בחיוך: "לא האמנתי שאי פעם המשטרה תעצור אותי מלומר דברי תורה". היא מיהרה לסיים את הרצאתה על משמעות חגי תשרי, שהחלה במגרש בחוץ, בהכרזה מעניינת: "הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחודש תשרי, הוא שנשכח אותו בחודש חשוון". יפה.

עליתי לדבר אחריה, אבל מה שלקחתי מהלילה ההוא לא היה דברי התורה, אלא החוויה הקטנטנה הזו. תחשבו על זה: יש אזרח שמרגיש במחדל כלשהו ומצלצל למשטרה כדי להשבית אירוע סולידי, אפילו בלי מוזיקה, אבל אירוע שמפר את השקט. יש משטרה שמגיעה מיד, ויש ציבור שנשמע להוראותיה, גם אם זה מעצבן ומטריח אותו. וואו. כמה בנאלי, אבל כמה לא מובן מאליו.

במקום להתעצבן על השכן הזה, התחלתי להתפעם מהאירוע כולו. בכמה מקומות בארץ תסריט כזה יכול להתרחש, ובעיקר – בכמה מקומות הוא לא יכול להתרחש?

פחות מ-20 קילומטר מהעיר מודיעין נמצאת העיר לוד. אזרחים צלצלו שם למשטרה בימי הפרעות שב ושוב ולא נענו. אבל גם אם הייתה המשטרה מגיעה, האם היו מקשיבים לה ככה? האם היו מקשיבים לה בכלל? אנחנו יודעים את התשובה.

האם נוצרים במדינה "איים" של שמירת חוק, שבהם הכל מתנהל לפי הכללים, אבל במקביל הולכים וגדלים האיים שבהם משילות וריבונות בסיסית פשוט לא קיימות? האם שיטת ה"רמזור" המפורסמת מימי הקורונה, היא בעצם השיטה שבה אנחנו מחלקים כעת את הארץ – יש מקומות ירוקים עם אכיפת חוק אמיתית, ומקומות אדומים שבהם חיים מגזרים שחוקי המדינה לא לגמרי חלים עליהם?

הסרטונים שמתפרסמים לאחרונה יום יום מהנגב, מבאר שבע, מכבישי הדרום, נראים כאילו סניף של דאע"ש הולך ומתבסס שם. לא פחות. כנופיות, פרוטקשן, נשק חם גלוי, נהיגה פרועה, תמיכה בטרור, רצח נשים, רצח בתוך חמולות, הכאת שוטרים, גניבת נשק מצה"ל, וזו רק חלק מהחבילה.

אין לי מושג מדוע זה לא הנושא המרכזי, ובעצם היחיד, על סדר יומנו. אז הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחודש תשרי, הוא שנשכח אותו בחודש חשוון. והדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחוק, הוא שיישמרו אותו סלקטיבית רק בחלק מהמגזרים, רק בחלק מהמדינה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו