רק 9% מהתלמידים בחטיבות הביניים השתתפו בתוכנית להנצחת אישים וראשי ממשלה - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי 'ישראל היום'.
מאז שנה"ל תשע"ח פועלת במערכת החינוך, במסגרת לימודי של"ח וידיעת הארץ, התוכנית "אישים, נשיאים וראשי ממשלה".
התוכנית מיועדת לתלמידי כיתות ח' וט' וכוללת סיורים בעקבות סיפורי חייהם ומורשתם של האישים. אלא שבעוד קבוצת הגיל הזאת מונה כ־220 אלף תלמידים (במגזר היהודי), השתתפו בה רק כ־20 אלף תלמידים - 9% בלבד.
יצוין כי הנתונים מתייחסים לתקופה שלפני פרוץ מגיפת הקורונה - כלומר בשנה וחצי האחרונות רבים מהסיורים הלימודיים הופסקו לחלוטין - והמשמעות היא שאישים רבים ומרכזיים פשוט נשכחים.
כבר בשנות ה880, קבעה הממשלה כי תפקידו של משרד החינוך הוא ליזום פעולות להעלאת זכרם של ראשי המדינה בבתי הספר. אלא שנראה כי בכל מה שקשור לאישים שטבעו את חותמם בתולדות המדינה, בבניינה ובעיצובה - אין תוכנית מסודרת. כך, למשל, לפני עשור יזמה המועצה להנצחה (שבמשרד ראש הממשלה) יחד עם משרד החינוך מיזם שמיועד לתלמידי כיתות ה'-ט', שכותרתו "ממנהיגי העבר לדור העתיד". בכל שנה השתתפו במיזם 40 בתי ספר ממלכתיים, אלא שבמשרד החינוך ציינו השבוע כי התוכנית אינה נלמדת עוד במערכת החינוך.
יצוין כי למשרד החינוך יש תוכנית מרשימה ומעניינת במגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה ברמת חמש יחידות לימוד. התלמידים לומדים באופן מפורט על כל נשיאי וראשי הממשלה של המדינה. למשל המוביל הארצי שהוקם על ידי לוי אשכול, או הכור בדימונה ששמעון פרס היה ממוביליו.
הם אף עורכים סיורים רבים בנקודות ציון רלוונטיות, כמו בניר דוד, שהיה ליישוב הראשון שהוקם במסגרת חומה ומגדל, ובעקבות סיפורו של משה שרת, שבעת שכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, לחץ לזרז את ההתיישבות באזור בקעת בית שאן. אלא שנכון לשנת הלימודים הקודמת - רק 932 תלמידים בחרו במגמה זו.
התלמידים עוסקים בראשי המדינה בכמה תחומי דעת, באזרחות, היסטוריה ותרבות ישראלית (שנלמדת בכיתות א'-ט'). בשיעורי היסטוריה בחינוך הממלכתי, בכיתות י'-י"א, מוזכרים בעיקר בן־גוריון (הקמת המדינה), בגין (אלטלנה), לוי אשכול (מלחמת ששת הימים) וחיים ויצמן (הצהרת בלפור). בכיתות ט'-י"א בחינוך הממלכתי־דתי התלמידים עוסקים בכמות רבה של ראשי ממשלה ונשיאים, ועדיין שמות שיותר קשה למצוא שם הם משה שרת, גולדה מאיר, יצחק שמיר או אריאל שרון, וכן עזר ויצמן וזלמן שזר.
באזרחות עוסקים התיכוניסטים בטקסטים של יצחק נבון, חיים הרצוג, שמעון פרס, דוד בן־גוריון סביב הכרזת המדינה - וכמובן ברצח רבין. "כשאני חושבת על לימודי אזרחות, יש כל כך מעט שעות לימוד וכל כך הרבה נושאים חשובים שנוגעים לחברה הישראלית", מסבירה יעל גוראון, לשעבר המפקחת על מקצוע האזרחות. "בהחלט צריך להכיר גם את פועלם של ראשי הממשלה כאנשים חשובים שעשו פה דברים גדולים מאוד. אבל כרגע, כשמקצוע האזרחות נלמד רק בתיכון, והנושאים מורכבים ורבים, העיקר הוא לא להכיר את פועלו של מנהיג או אדם מסוים, אלא להבין מה זה אומר לחיות במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
לדבריה, "צריך להתחיל את לימודי האזרחות מבית הספר היסודי. אז יהיה אפשר ללמוד גם על מנהיגות ומנהיגים, להכיר מה עשו, אילו מחלוקות ליוו את תקופתם, כיצד השפיעו והאם היוו דוגמה".
ממשרד החינוך נמסר: "פועלם של מנהיגי ומייסדי המדינה נלמד במסגרת מקצועות הליבה. התוכנית העוסקת בהנצחתם הינה תוכנית תוספתית שעומדת לבחירת בתי הספר".